טהרת המשפחה — פרק ו׳

בפרישה ווסתות / מצוות הפרישה בעונת חשש הווסת

באמרו חכמים (שבועות יח, ב), שמצווה על בני הזוג להימנע מחיבור בעונה שבה האשה עלולה לקבל את וסתה, שנאמר (ויקרא טו, לא): "וְהִזַּרְתֶּם (והִפרשתם) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם". לפיכך, תיקנו חכמים שכאשר תגיע העונה שבה האשה עלולה לראות את וסתה, יימנעו בני הזוג מחיבור, שמא הווסת יתחיל תוך כדי החיבור. עונה היא יום או לילה (כמבואר להלן ד).

בפסוקים אחדים לאחר המצווה להפריש את ישראל מטומאתם, נאמר (ויקרא טז, א): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ", ללמדנו שאפילו אדם גדול וצדיק, עלול להיענש אם לא יזהר לפרוש מהקדושה בעת שיש צורך בכך (עי' שבועות יח, ב). כוונתם של בני אהרן היתה טובה, הם רצו להתקרב אל ה', אלא שפרצו את הגבול ומתו. שנאמר (ויקרא י, א-ב): "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'". כיוצא בזה מצוות עונה היא מצווה שעל ידה השכינה שורה (סוטה יז, א; רמב"ן באגרת הקודש). אולם כשהיא נעשית בלא זהירות מהאיסור, היא מטמאה אותם ומסלקת את השכינה מביניהם. ועל כך הזהירה התורה: "וְהִזַּרְתֶּם (והפרשתם) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם".

בבני זוג שמקדשים את עצמם במצוות עונה, כלומר מקיימים את המצווה בשמחה מתוך נאמנות ואהבה, ועם זאת נזהרים לפרוש בעונת הווסת – יזכו לילדים שיודעים לרסן את עצמם ולהוסיף טובה וברכה. ויהיו בניהם בעלי דעת, אחראים וחרוצים, וראויים להורות בתורה. ויהיו בנותיהם בעלות בינה, ראויות לקלוט את דבר ה' ולגלותו במרחבי החיים (עפ"י שבועות יח, ב).

גפרישה ווסתות / דיני הפרישה

גמצוות הפרישה היא לפרוש מקיום החיבור, אבל חיבוק ונישוק של חיבה מותרים, מפני שרק את החיבור אסרו חכמים, שמא בעת החיבור יתחיל הווסת. אמנם בני זוג שחוששים שמא מתוך חיבוק יגיעו לאיסור החיבור או שהאיש יגיע להוצאת זרע לבטלה, צריכים להימנע גם מחיבוק.

גלקראת סוף העונה האשה צריכה לבדוק את עצמה בדיקה פנימית בנרתיק, כדי לדעת אם הווסת התחיל. בעונת לילה תבדוק את עצמה לאחר שתקום (צורת הבדיקה מבוארת לעיל ד, ג). ואם לא בדקה את עצמה בסוף העונה, לאחר וסת קבוע או עונה בינונית, לא יקיימו חיבור עד שתבדוק ותראה שהיא נקייה (שו"ע יו"ד קפט, ד).

דפרישה ווסתות / משך עונת הפרישה

דמצוות הפרישה היא ב'עונה' שבה יש סבירות שהאשה תקבל את וסתה. נשים שיש להן וסת קבוע, היינו שהמחזור הופיע אצלן בדייקנות במשך שלוש פעמים ברציפות, צריכות לפרוש בעונה שבה הווסת אמור להופיע (כמבואר בהלכה ו). ונשים שאין להן וסת קבוע – צריכות לפרוש בשלוש העונות שבהן יש יותר סיכוי שאולי הווסת יופיע (כמבואר בהלכה הבאה).

דעונה' היא יום או לילה. עונת היום מהזריחה ועד השקיעה, ועונת הלילה מהשקיעה ועד הזריחה. התחיל הווסת הקודם ביום – הפרישה צריכה להיות בעונת יום, התחיל הווסת הקודם בלילה – הפרישה צריכה להיות בעונת לילה. גם אשה שרגילה לקבל את הווסת בתחילת העונה או בסופה, צריכה לפרוש במשך כל העונה, אבל בעונה שלפני כן או אחרי כן אינה צריכה לפרוש. ואמנם יש סוברים שלכתחילה טוב להחמיר לפרוש גם עונה לפני כן, אולם הלכה כדעת רובם המכריע של הראשונים, שצריך לפרוש עונה אחת בלבד.

הפרישה ווסתות / הפרישה לווסת שאינו קבוע

האשה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלוש העונות שבהן יש יותר סיכויים שהווסת שלה יתחיל: א) עונת ההפלגה, ב) עונה בינונית, ג) עונת החודש. את שלוש העונות הללו מחשבים מהווסת האחרון, אבל בזה שלפניו אין מתחשבים (שו"ע יו"ד קפט, א; רמ"א, או"ח יג). לעיתים צריכים לחשוש גם לווסת הגוף, היינו סימנים גופניים מובהקים שמופיעים לפני הווסת, כמבואר להלן (הלכה ז).

הביאור שלוש העונות: א) עונת ההפלגה, היינו המרחק שבין הווסת האחרון לזה שקדם לו, משום שלעיתים הווסת מופיע במחזוריות של הפלגה. לדוגמא, אם עברו שלושים וחמישה ימים בין המחזור האחרון לזה שקדם לו, יש סיכוי שכך יהיה גם בפעם הבאה. לפיכך יש לחשב שלושים וחמישה ימים מהמחזור הקודם, ולקיים את עונת הפרישה של ההפלגה. ב) עונה בינונית, היינו שלושים יום אחר הווסת הקודם, משום שמצוי שהווסת מופיע במחזוריות של שלושים יום. בחשבון שלושים יום מחשבים את יום הראייה הקודמת כיום הראשון, ואת היום שבו צריכים לפרוש כיום השלושים. בפועל עונה בינונית יוצאת תמיד לאחר ארבעה שבועות ויום אחד. שאם הווסת הקודם היה ביום ראשון בעונת היום, לאחר ארבעה שבועות ויום, היינו ביום שני בעונת היום, יגיע זמנה של עונה בינונית. ג) עונת החודש, היינו באותו יום ועונה בחודש הבא. משום שלעיתים הווסת מופיע לפי מחזור הלבנה שעל פיו נקבע החודש העברי. לדוגמא, אם בחודש הקודם הווסת הופיע בג' בחודש, יש לפרוש בחודש הבא בג' בחודש. יש לציין, שכאשר החודש הקודם היה חסר (29 ימים), 'עונת החודש' ו'עונה בינונית' יחולו באותה העונה. כאשר החודש הקודם היה מלא (30 ימים), 'עונת החודש' תגיע יום לאחר 'עונה בינונית'.

הכפי שלמדנו, עונה היא יום או לילה, נמצא שאם הווסת הקודם התחיל ביום, כפי שקורה פעמים רבות, כל שלוש העונות שבהן צריך לפרוש חלות בעונת היום. אם הווסת הקודם התחיל בלילה, כל שלוש העונות חלות בעונת הלילה.

ופרישה ווסתות / הפרישה לווסת קבוע

ולאשה שיש וסת קבוע, עונת הפרישה היא עונה אחת בלבד, שבה היא אמורה לקבל את הווסת הבא. וסת קבוע נקבע על פי הופעתו במחזוריות קבועה במשך שלוש פעמים רצופות. סוגים שונים של קביעות ישנם: 'וסת הפלגה' נקבע לאחר שבמשך שלוש פעמים רצופות היתה הפלגה שווה בין הווסתות, כגון לאחר שלושים וחמישה ימים בעונת היום, ומעתה ואילך עליהם לפרוש תמיד לאחר שלושים וחמישה ימים מהווסת הקודם בעונת היום. 'וסת החודש' נקבע לאחר שבמשך שלוש פעמים רצופות הווסת הופיע באותו תאריך בחודש העברי ובאותה עונה, שמעתה ואילך עליהם לפרוש בכל חודש באותו תאריך ובאותה עונה. וכן כל כיוצא בזה, כל שבמשך שלוש פעמים הווסת הופיע במחזוריות קבועה – קבעה לה האשה וסת, ומעתה ואילך רק בעונת הווסת הקבוע שלה עליהם לפרוש.

ומי שהיה לה וסת קבוע ושינתה וראתה שלא בעת וסתה הקבוע, בפעם הבאה תחשוש לשלוש עונות: א) לווסת הקבוע. ב) לעונת החודש מהראייה האחרונה. ג) לעונת ההפלגה מהראייה האחרונה. אבל אינה חוששת לעונה בינונית, הואיל ודין פרישה בעונה בינונית קיים רק למי שאין לה וסת קבוע. ואם במשך שלוש פעמים רצופות תראה שלא לפי קביעותה, יתבטל לה הווסת הקבוע, ויחזור דינה להיות כדין אשה שאין לה וסת קבוע.

ולעיתים יש לאשה וסת 'חצי קבוע', לפיו היא אמנם לא יודעת באיזה יום תראה, אבל היא יודעת שאורך המחזור שלה הוא לכל היותר עשרים ותשעה ימים, או לכל הפחות שלושים ושניים ימים. ואזי היא צריכה לחשוש רק לחשבון ההפלגה הקודמת ולא ל'עונה בינונית' או 'עונת החודש', הואיל ועונות אלו חלות בימים שבהם היא יודעת שלא תראה. וסת 'חצי קבוע' נקבע על פי שלושה מחזורים רצופים.

זפרישה ווסתות / וסת הגוף

זאשה שהרגישה מעט לפני הופעת המחזור הרגשה גופנית מיוחדת, כגון כאבים בבטן, בגב או בראש, או הרגשת כבדוּת מיוחדת באחד מאיבריה, צריכה לחשוש לווסת הגוף. כלומר, ייתכן שתחושות אלו הן הסימנים המובהקים שהווסת עומד להגיע, ואזי בחודש הבא, כשתרגיש בכך, תפרוש עד סוף אותה עונה. בנוסף, כיוון שעדיין לא קבעה את 'וסת הגוף', עליה לחשוש גם לשלוש העונות המבוארות בהלכה ה' (שו"ע יו"ד קפט, יט; כו). הרגישה שוב את ההרגשה הגופנית המיוחדת ולא הגיע וסתה, אינה צריכה לחשוש לה יותר.

זאם במשך שלושה וסתות רצופים, התחיל הווסת לאחר שהרגישה את אותה ההרגשה, קבעה לה וסת הגוף, ואינה צריכה יותר לחשוש לשאר העונות שהיתה חוששת להן בעבר (כנסת יחזקאל לו; דרכי טהרה ז, עב-עד). אם לאחר שקבעה את וסת הגוף, הרגישה את הרגשתה המיוחדת והמחזור לא הגיע בעונה שבה הוא אמור להתחיל, בחודש הבא עליה לפרוש גם בעונת 'וסת הגוף', וגם בעונת החודש וההפלגה מהווסת הקודם. ואם יעברו שלוש פעמים רצופות שתרגיש את הרגשתה המיוחדת והווסת לא יגיע כפי עונתו, וסת הגוף שלה נעקר (שו"ע יו"ד קפט, יט-כו).

זיש נשים שווסת הגוף שלהן מבשר שהמחזור יתחיל לא בעונה הנוכחית אלא בעונה שאחריה, ואזי עליהן לפרוש בעונה שבה הווסת אמור להופיע. לעיתים וסת הגוף מבשר שהמחזור יופיע בעוד יומיים או שלושה, ואזי אם עונת הופעתו מובהקת, בעונת יום או בעונת לילה, יש לפרוש באותה עונה בלבד. ואם עונת הופעתו אינה מובהקת, אלא באחת משתי עונות, צריך לפרוש בשתי העונות שבהן הוא עלול להופיע. אבל אם וסת הגוף אינו מצביע על אחת משתי עונות שבהן יופיע, אלא יש סיכוי שיופיע באחת משלוש עונות, אין זה וסת הגוף, ואין לחוש לו.

זגם הופעת כתמים שעות ספורות לפני תחילת הווסת יכולה להיחשב כווסת הגוף. כלומר, למרות שהכתמים עצמם אינם מטמאים, כי היו על בגד צבעוני וכדומה (לעיל ב, ז-ט), כיוון שיש בהם סימן לכך שהווסת עומד להגיע באותה עונה, כאשר יופיעו שוב בחודש הבא, על בני הזוג לפרוש עד לסוף אותה העונה. בדרך כלל כתמים אלו מופיעים עם תחושות מסוימות, ואזי הם נחשבים כווסת הגוף רק כאשר הם מופיעים עם אותן התחושות. אין צורך שתחושות אלו יהיו מוגדרות, אלא העיקר שהאשה תדע שהכתם בצירוף תחושות אלו הוא סימן שהווסת עומד להופיע.

חפרישה ווסתות / מדיני וסתות

חהווסת נמשך בדרך כלל כמה ימים, בין בשפיעה בין בזילופים שפוסקים ומתחדשים, אולם עונת הווסת נקבעת לפי זמן תחילת הווסת (שו"ע יו"ד קפד, ו; רמ"א, או"ח קפט, יג).

חוסתות נקבעים על פי דם שיצא בהרגשה כדרך וסת ולא על פי כתמים, גם אם הם מטמאים (ראב"ד, שו"ע יו"ד קצ, נד).

חאשה שהתרשלה בשמירת חשבון עונת פרישתה, ואינה יודעת אימתי עליה לפרוש, בין אם היה לה וסת קבוע בין אם לא היה לה וסת קבוע, מותרת בכל הימים. מפני שחובת הפרישה בעונה הסמוכה לווסת היא מדברי חכמים, ובספק בדברי חכמים הלכה להקל (חוו"ד קפד, ד; מנחת פתים; עי' חת"ס יו"ד קסו). אולם כדי שלא תקרה תקלה שכזו, על כל אשה לנהל רישום מדויק של זמן קבלת הווסת בכל חודש, ובמידה והופיע עם הרגשות מיוחדות, לציין גם אותן, כך שתדע אימתי עליה לפרוש, וגם תוכל לדעת אם יש לה וסת קבוע.

טפרישה ווסתות / היוצא לדרך

טמצווה לאיש שנצרך לנסוע מביתו למשך כמה ימים, שבלילה שלפני נסיעתו יפקוד את אשתו. מפני שמצוות עונה מחייבת לקיים את החיבור בעונות הקבועות, ובנוסף, בעת שתשוקתו של אחד מבני הזוג גוברת. מטבעו של עולם, לפני שהאיש עומד לנסוע מביתו, תשוקתם גוברת, ועל כן חובה שיקיימו את החיבור בלילה שלפני נסיעתו, כדי שייפרדו באהבה ובשמחה. וכן הדין כאשר האשה נצרכת לנסוע מביתה למשך כמה ימים.

טאמרו חכמים, שבזכות החיבור בלילה שלפני הנסיעה, יזכו לשמור אמונים זה לזה ולא יחטאו בזמן פרידתם במחשבה או במעשה של בגידה, שנאמר (איוב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא". כיוון שמצווה זו גדולה וחשובה, אמרו חכמים שמצווה לקיים את החיבור אפילו אם בלילה שלפני יציאת האיש חלה העונה שבה הם צריכים לפרוש. מפני שכל עוד לא הרגישה בפועל שהתחיל הווסת, מהתורה הם מותרים, וחכמים הם שקבעו שמצווה לפרוש בעונת הווסת, וכיוון שהחובה לקיים את החיבור לפני הנסיעה היא מהתורה, היא דוחה את מצוות הפרישה בעונת הווסת שמדברי חכמים.

טאמנם יש מהראשונים שהחמירו והורו, שאם הלילה שלפני הנסיעה חל בעונת הפרישה, אסור לקיים חיבור אלא המצווה היא להרבות בדברי חיבה ואהבה (ר"ת ורא"ש). אולם לדעת רוב הפוסקים, אף אם הלילה שלפני הנסיעה חל בעונת הפרישה, יש לקיים את החיבור. אמנם כאשר אפשר, מוטב לקבוע את מועד היציאה לדרך שלא בעונת הפרישה (רש"ל, תוה"ש). כאשר הנסיעה קצרה, כך שיספיק לחזור לפני שיגיע זמן מצוות עונתם לפי רגילותם, ייפרדו בחיבוק ונישוק ולא בחיבור.

טמצווה זו מיוחדת ליוצא לדרך, שיש בה גם חיוב גדול של מצוות עונה וגם שלום בית והצלה ממכשול, אבל בשאר הזמנים שמצווה לקיים בהם את החיבור, ואפילו בליל טבילה, אין להתיר חיבור בעונת פרישה.

יפרישה ווסתות / מסולקות דמים

יאשה שהתחילה היריון, כל עוד לא וידאה זאת בבדיקה אמינה, בשלושת החודשים הראשונים עליה לפרוש בעונות וסתה ככל הנשים. אבל אם היא יודעת בוודאות על סמך בדיקת היריון שהיא מעוברת, הרי היא נחשבת 'מסולקת דמים', ואינה צריכה לפרוש יותר בעונת וסתה. ואף שלעיתים היא עדיין רואה דם ונטמאת ממנו, אין זה לפי מחזוריות הווסת אלא מחמת דימומים שלעיתים קורים בתחילת ההיריון.

יכמו כן, מינקת נחשבת 'מסולקת דמים' כל עוד היא מניקה אפילו פעם אחת ביום, וזאת בתנאי שעדיין לא ראתה את הווסת הראשון ולא עברו עשרים וארבעה חודשים מהלידה. אבל אם הפסיקה להניק לגמרי, או שראתה וסת, או שעברו עליה עשרים וארבעה חודשים למרות שהיא עדיין מניקה – אינה נחשבת 'מסולקת דמים' והרי היא חוזרת לדיניה הקודמים. כלומר, אם לפני תחילת ההיריון היה לה וסת קבוע לג' בחודש, תפרוש בג' בחודש הבא כדין וסת הקבוע שלה. וכן אם היה לה 'וסת הגוף', כשתרגיש שוב את הרגשת וסתה, תפרוש עד סוף העונה כפי שהיתה רגילה. וכן אם היתה רגילה לראות וסת קבוע של הפלגות, אחרי שתחזור לראות פעם אחת, תחזור לשמור את וסת ההפלגה הקבוע שלה. ואם במשך שלוש פעמים לא ראתה בעונת וסתה הקבוע – שוב אינה חוששת לו. ואם לא היה לה וסת קבוע, לאחר שתראה פעם אחת, תחשוש לשלוש העונות כדרך מי שאין לה וסת קבוע.

יאפרישה ווסתות / דין הנוטלת גלולות הורמונליות

יאאשה שנוטלת גלולות הורמונליות שדוחות את הופעת הווסת, כל זמן שהיא נוטלת את הגלולות ולפי ההערכה הרפואית היא לא אמורה לקבל מחזור, אינה צריכה לחשוש לעונות הפרישה, בין אם אלו עונות פרישה מחמת וסת קבוע ובין אם מחמת וסת שאינו קבוע.

יאלאחר שתפסיק ליטול את הגלולות, תפרוש בעונה שבה היא אמורה לקבל את הווסת. וכיוון שישנן גלולות שונות, והשפעתן על הנשים שונה, צריכה כל אשה לבדוק כמה זמן אחר הפסקת נטילת הגלולות הללו היא מתחילה לראות דם, ועד שתדע זאת, תפרוש החל מ-48 שעות לאחר נטילת הגלולה האחרונה. לאחר מכן, אם במשך שלוש פעמים תמצא שהיא מתחילה לראות דם לאחר זמן רב יותר, כגון שלושה ימים מנטילת הגלולה האחרונה, תקבע על פי זה וסת, ותחשוש לעונה שבה היא עלולה לקבל את המחזור. ואם יש לה ספק, תחמיר גם עונה קודם.

יבפרישה ווסתות / מבוגרת

יבאשה שהגיעה לגיל המעבר, שבו הווסת מפסיק להופיע, ועברו עליה תשעים יום ולא ראתה וסת, בטל ממנה דין פרישה בעונת וסתה. מפני שגם אם תראה וסת, כיוון שהוא כבר לא סדיר, אין זמן שבו ישנה סבירות שתראה את הווסת הבא. אמנם בעת שתראה דם תיטמא ככל הנשים, אולם לא תצטרך לחשב מראייתו עונות שבהן עליהם לפרוש.

יבאם לאחר שפסקה מלראות תשעים יום חזרה לראות שלושה וסתות במחזוריות קבועה, קבעה לה וסת קבוע (שו"ע יו"ד קפט, ל-לא). ואם חזר הווסת להופיע בקביעות הקודמת שהיתה לה אפילו פעם אחת, כגון שהיתה רגילה לראות בכל ג' לחודש ושוב ראתה בג' בחודש, מיד לאחר פעם אחת, עליה לחזור לחשוש לקביעותה כדין וסת קבוע. שכן התברר שאותה הפסקה של תשעים יום לא היתה ההפסקה שבישרה את ההפסקה הסופית של מחזוריות הווסת.

יבאם לאחר שפסקה מלראות תשעים יום חזרה לראות שלושה וסתות כל חודש או לכל היותר חודשיים, בלי מחזוריות קבועה, מהופעת המחזור השלישי תתחיל לחשוש לראיותיה כדין וסת שאינו קבוע.