ספר פוע"ה — כרך ראשון; משפחה וטהרה, חלק רביעי; הלכות בדיקת רופא 21

באסור להתייחד עם ערוה מן העריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה. חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו, והבעל עם אשתו נִדה..., כשארע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד עם פנויה, ואף על פי שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא.

גאמרו חכמים: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן... לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול. גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם: 'הזהרו בי מפני בתי', 'הזהרו בי מפני כלתי', כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד. משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה פרק כב, א; שם, כא

דעקרונות הלכתיים

האסור להתייחד עם ערוה, דהיינו עם אישה שאסור לחיות איתה חיי אישות. לפי רוב הפוסקים מדובר באיסור תורה. ממילא אישה שפונה לרופא אסור לה להיות עמו ביחידות. בכל זאת כיוון שמדובר במקום צורך ובשעת דחק, דהיינו, כיוון שהבדיקה או הטיפול הרפואי הם חיוניים לאישה, והואיל ויש הכרח שאדם מקצועי יבצע את הבדיקה או הטיפול, ולשם כך צריך פרטיות, יש פוסקים שהתירו להסתמך על צדדים שונים להקל, כדי לאפשר את הביקור של האישה אצל הרופא.

ובדבר אשה שצריכה ללכת לבית הרופא שצריך לבודקה כשהיא ערומה וגם בבית הסתרים שאי אפשר זה אלא עם הרופא לבד בחדר סגור, ואף כשיש איזה אדם בהמשרד בחדר אחר, הא אין הדרך להכנס שמה, ומעשים בכל יום שאף נשים של תלמידי חכמים ויראי ה' מתייחדות עם הרופא במשרדו וגם היא עצמה בלא בעלה הולכת לרופא. הנה ההיתר שנתפשט הוא משום שהרופא אף אם הוא נוכרי הרי הוא טרוד במלאכתו לסלק מעצמו תאותו, ואף כשכלה מלאכתו שהוצרך להתעסק בה אם הוא בזמן שקבע שיבואו אליו החולים הרי לא יוכל לשהות עמה עוד זמן מפני אלו שמחכים שם, ואף אם עדיין לא באו שם חולים אחרים הרי חושש שיבואו עוד אחרים. וכשנשארה היא באחרונה שידוע שיותר לא יבואו שליכא טעמים אלו, סומכות על זה שאיכא להרופא משרתת במרפאה שלו ואם תתאחר יותר זמן מכפי הרגיל ייראו שלא תחשוד את הרופא, והרופא אף שהוא נוכרי ימנע מזה כדי שלא יצא עליו שם רע ויתמעטו החולות לבא אליו מפני בעליהן שלא יניחום לילך לרופא זה.

זאבל מה שמתיחדות עם הרופא אף כשאין לו משרתת ואף אחר הזמן וגם על ידי יחוד זמן מיוחד לה בעצמה נראה שאין להתיר ומוכרחת לקחת עמה אחד מבניה, ואם אין לה יהיה מוכרח הבעל לילך עמה, אבל לא נאסרה על בעלה אף כשהלכה בעצמה דאין אוסרין על היחוד. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן סה

חצדדים להקל - חלק מהטעמים להתיר קשורים להגדרת ייחוד, דהיינו: כאשר יש אנשים נוספים בסביבה והם עשויים להיכנס בכל רגע, אין כאן ייחוד; כמו כן אין ייחוד אם בעלה של האישה בעיר ויכול להגיע; או לחילופין – כאשר אשתו של הרופא נמצאת בבית ויכולה להיכנס. חלק מהטעמים להקל קשורים בתפקידו ובמעמדו של הרופא: הרופא טרוד באומנותו - אומנות הרפואה - ואינו טרוד ביצרו, המינוח ההלכתי הוא 'בעבידתיה טריד'; הרופא חושש לקלקל את אומנותו. סיבה נוספת להקל היא חששו של הרופא שבמקרים מסוימים הוא עלול להיענש על מעשים בלתי ראויים, ולכן יימנע מלעשותם, המינוח ההלכתי לכך הוא 'מירתת'. ויש מי שכתב שהסיבה של 'טרוד בעבודתו' יכולה להתיר את עצם הטיפול של איש באישה אך לא מתירה את הייחוד.

טצדדים להחמיר - האישה יכולה לבוא אל הרופא עם בעלה או עם חברה-מלווה, שיישבו בחדר ההמתנה, או אפילו בחדר של הרופא מאחורי מחיצה, ולכן ראוי לנהוג כך. באופן כזה אין פגיעה באיכות הטיפול, ויש הקפדה ראויה על דיני ייחוד. כיוון שיש אפשרות לבצע את הביקור בהיתר, צריך להשתדל לקיימו באופן המותר, לפחות לכתחילה. הטענות שכנגד ליווי כזה הן שלפעמים קשה לאישה לצרף אליה את בעלה, לדוגמא אם בעלה עובד באותו זמן, או שאם בעלה יבוא עמה צריך שמרטף לילדים הקטנים, או מלווה, למשל, כשלא נעים לבקש מחברה לבוא איתה, כיוון שזו טרחה גדולה. אם כן, יש לבחון כל מקרה לגופו.

יפרטי דינים

יאאמר רבה: בעלה בעיר - אין חוששין משום ייחוד.

יבאמר רב יוסף: פתח פתח לרשות הרבים - אין חוששין משום ייחוד. קידושין פא, א

יגא. איסור ייחוד חל גם על איש חולה וגם על אישה חולה.

ידב. שיעור זמן הייחוד הוא במקום שיכולים לשהות בו כשיעור טומאה, ואז האיסור חל בכל רגע, גם לפני ששהו שיעור טומאה.

טוג. איסור ייחוד חל גם בבית חולים ובמרפאה, אלא אם כן יש תנאים להתיר, וכדלהלן.

טזד. אישה שפונה לרופא אסור לה להיות איתו ביחידות. ויש מי שהתיר זאת בשעת הדחק בתנאים מסוימים, ומכל מקום, טוב שיתלוו אליה בעלה או חברתה לביקור אצל הרופא.

יזה. כדי למנוע מצב של איסור ייחוד בבדיקה רפואית של אישה על ידי רופא, כשאין לה מלווה, יש להקפיד על כללים מסוימים, כדלהלן:

יח• אם הדלת סגורה אך לא נעולה, ויש בחוץ שלושה אנשים או איש ואשתו, נחשב לפתח פתוח שאין בו איסור ייחוד; וכן הדין אם יש אחות או מזכירה, כיוון שיכולות להיכנס לחדר בכל עת, בין בתפקיד ובין בטעות.

יט• אם הדלת נעולה אך יש מפתח לאנשים אחרים שעשויים להיכנס, אף על פי שאינם שם באותו זמן, אין איסור ייחוד.

כ• אם אשתו של הרופא בעיר, יש מי שהתיר גם בדלת נעולה, ויש שהתירו רק אם אשתו עמו בבית, כגון שהמרפאה בבית הרופא.

כא• אם בעלה בעיר אין איסור ייחוד. אמנם יש מי שכתב שאם הרופא בדק אותה כבר הרבה פעמים ונוצר קשר אישי בין הרופא למטופלת, יש מקום להחמיר יותר בדיני ייחוד, כיוון שכבר יש קרבה ביניהם ולא תועיל העובדה שבעלה בעיר. המושג ההלכתי לכך 'גייסא ביה'.

כבו. טעם להתיר בשעת הדחק הוא שהרופא טרוד באומנותו ואינו עסוק ביצרו, אך יש מי שכתב שאין לסמוך על היתר זה לעצמו.

כגז. נוסף לכל אלה יש היתר כללי נוסף ברופא ש'חזקה לא מרע אומנותו', דהיינו שאם יתפסוהו בקלקלתו, יעבירוהו מתפקידו והוא עלול לאבד את פרנסתו. אך יש מי שהסתפק לגבי היתר זה.

כדח. יש צד נוסף להקל, מפני שגם אם סיים לטפל באישה לא יוכל לשהות עמה, כי יש חולים הממתינים לתורם או חולים שעתידים להגיע. אם היא אחרונה בתור, עדיין המזכירה נמצאת. אמנם אם היא האחרונה בתור והמזכירה הלכה כבר, נראה שאין להתיר, וצריכה לקחת עמה את בעלה או אחד מבניה.

כהט. ילדה היודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, והיא המלווה את האישה, מונעת איסור ייחוד. ויש מי שהורה שבדור שלנו אין משמעות של גיל לעניין ייחוד, אלא פיקחות, ואם הילד או הילדה יכולים לספר – מונעים איסור ייחוד.

כוי. במקרים של טיפול פסיכולוגי, בדרך כלל אין מזכירה, וגם אין חולים נוספים שממתינים לתורם בחדר ההמתנה, כדי לשמור על הפרטיות של הפונים. זאת ועוד, במקרים רבים נוצר קשר אישי בין המטפל למטופל, שכן הפגישות ממושכות והן עוסקות ברגשות ובתחושות של המטופל. קשר כזה יכול להתפתח עד כדי קרבה יתרה ולעתים אפילו תלות רגשית במטפל. לכן החשש גדול יותר, ויש לתת את הדעת באלו אופנים אפשר לקיים את המפגשים מבלי לעבור על איסור ייחוד.

כזיא. בטיפול פסיכולוגי יש להעדיף לכתחילה טיפול לאיש על ידי איש, ולאישה על ידי אישה. אם בכל זאת מתקיימים טיפולים בין איש לאישה יש אפשרויות אחדות למנוע מצב של איסור ייחוד:

כח• לסגור את דלת החדר אך לא לנעול אותה, כשהבעל או אשת המטפל / המטופל נמצאים בעיר.

כט• להפקיד מפתחות ביד הבעל של המטופלת או אשת המטפל, ולהיפך, או בידי עורך דין או עמית למקצוע. סעיף זה חיוני במקרה של מטפלת או מטופלת פנויה.

לבאמבולנס ובמעלית

לאליסע יחד עם אשה במכונית, לכתחלה ודאי אין להתיר דאף שעיקר נסיעתם תהא על הדרך הגדולה ששם נוסעים אף בלילה הרבה אינשי במכוניות, אבל הא אפשר להסב מן דרך הגדולה לדרך קטנה, ואף ביום אולי יש לחוש שיניחו המכונית על הדרך ויתרחקו מן הדרך במקום שיש אילנות שיהיה מקום סתר לבועלה, וכל שכן בלילה דאפשר שיש לחוש גם שיבעלנה שם במכונית גופה. אבל בשעת הדחק כגון שצריכה אשה משכנותיו גם כן לנסוע למקום שהוא צריך, או כשאשה אחת שהולכת בדרך מבקשתו ליכנס במכונית כמו שאירע כזה הרבה פעמים במעונות הקיץ שאם לא יכניסנה למכונית יאמרו עליו שהוא צר עין ואכזרי, וכשהן נוכריות איכא בזה גם משום איבה - יש להתיר, משום דמשמע דאין חוששין מדינא לשמא יטה מן הדרך בכשרין אלא שמא יתקוף היצר ויעברו במקום שנמצאים..., לכן ליסע במכונית בשעת הדחק יש להקל. שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ד סימן סה

לביב. יש מי שהורה שמותר לאישה נשואה שבעלה בעיר לנסוע באמבולנס בתוך העיר ללא ליווי אפילו בלילה. כיוון שבעלה בעיר, הקלו בשעת הדחק. אך אם היא צריכה לנסוע מחוץ לעיר והחלונות אטומים, או בלילה, או אם היא פנויה - אפילו בתוך העיר, צריכה ליווי משום איסור ייחוד.

לגיג. יש מי שהורה שמעיקר הדין, בשעת הדחק יש להתיר ייחוד בנסיעה ברכב אפילו בלילה, ואין חוששים שמא יטו מן הדרך למקום סתר.

לדיד. התירו במקום שיש תנועה שכיחה גם בלילה כיוון שנחשב כרשות הרבים, ויש מי שכתב שמותר גם במקום שאין בו תנועת מכוניות בלילה. כיוון שיש חלונות במכונית, נחשב כפתוח לרשות הרבים.

להטו. אין איסור ייחוד במעלית, אפילו בקומות הגבוהות.

לובפיקוח נפש

לזטז. במקרה של סכנת נפשות, יש שפסקו שלא נדחה איסור ייחוד, כיוון שנחשב אביזרייהו דגילוי עריות, ויש שהתירו, שעשה של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" דוחה את לא תעשה של קריבה לגילוי עריות, כיוון שרק עבירת גילוי עריות עצמה היא ב'יהרג ואל יעבור' אבל לא 'אביזרייהו'; שאין זה בכלל אביזרייהו דגילוי עריות אלא לאו לעצמו, וטעמים נוספים. ויש להקל בייחוד מפני פיקוח נפש.

לחיז. אישה חולה שיש בה סכנה, מותר לה לנסוע לבדה עם נהג לבית החולים כשבית החולים בתוך העיר, או אפילו חוץ לעיר במקום שיש מכוניות חולפות, ואפילו בלילה. ואם יש צורך בכך ואין מי שילווה אותה, מותר גם מחוץ לעיר גם במקום שאין תנועת מכוניות.

לטבפיקוח נפש בשבת

מלגבי עצם הצורך בליווי יולדת או חולה בשבת, ראה להלן בכרך השלישי, פרק סו – 'לידה בשבת', עמ' 268–269.

מאיח. יולדת שצריכה לנסוע בשבת באמבולנס, והיא לבדה עם נהג האמבולנס, אם היולדת רוצה מלווה, בוודאי מותר למלווה לנסוע איתה, מהטעם שמה שהיולדת מבקשת לצורך לידתה הותר בשבת כיוון שבכך מתיישבת דעתה.

מביט. אם אין דרישה מצד היולדת או מצד החולה, אין להתיר לאדם אחר לחלל שבת רק כדי למנוע ייחוד, כיוון שהייחוד הותר מדין פיקוח נפש. לעומת זאת, יש מי שכתב שגם אם אין דרישה מצד היולדת או החולה, כדאי שייסע איתה אדם נוסף כדי להצילה מן הייחוד, אף על פי שהוא שבת, כיוון שהרכב נוסע בהיתר, אין חילול שבת מהתורה למלווה. גם לפי דעה זו, בנסיעה מחוץ לעיר יותר משנים עשר מיל אין למלווה לנסוע עמה, אלא אם כן היולדת פוחדת, ואז מותר.

מגרופא גוי

מדבשאלת ייחוד עם רופא גוי יש שאלה על עצם הייחוד עם גוי, מעבר לשאלת הייחוד הקיימת לגבי רופא ישראל. חז"ל אסרו ייחוד עם גוי מחשש לשפיכות דמים.

מהכ. אם יש צורך בטיפול רפואי נהגו להקל בזמן הזה וללכת גם לרופא גוי.