מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר פוע"ה — כרך שני; פוריות, חלק שביעי; טיפול באי פוריות 48
אהזרעה מלאכותית
ב(Intrauterine Insemination - IUI)
גמבוא
דהזרעה מלאכותית (Artificial Insemination - AI) - פעולה של החדרת זרע בהזרקה ללא קיום יחסי אישות. ההזרעה השכיחה ביותר היא לתוך הרחם (IUI), לאחר השבחה. תהליך ההפריה באישה, ההריון והלידה, כולם ממשיכים להתרחש באופן טבעי לאחר ההזרעה המלאכותית, כבכל התעברות טבעית.
הבפרק זה יידונו השאלות של הזרעה מלאכותית מאיש לאשתו. הזרעה מלאכותית מתורם זר תידון בנפרד, להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', מעמ' 426 ואילך.
ושאלו את בן זומא: בתולה שעיברה מהו לכהן גדול? ... חיישינן שמא באמבטי עיברה.
חגיגה יד, ב – טו, א
זהאפשרות שאישה תהרה שלא על ידי קיום יחסי אישות מוזכרת כבר בגמרא, היינו כאשר גבר הטיל זרעו למים באמבטיה, והזרע נכנס לרחם של האישה שהתרחצה שם אחריו. מקור נוסף הוא האגדה המוסרת כי בן סירא היה בנה של בת ירמיהו הנביא שהתעברה באמבטיה מירמיהו אביה. אכן יש מהפוסקים שפקפקו מאוד באגדה זו ולא סמכו עליה להסיק ממנה מסקנות הלכתיות. מקור נוסף הוא פסק ההלכה של אחד הראשונים, שאין לאישה לשכב על סדינים ששכב עליהם איש זר, שמא תתעבר משכבת זרעו, ועלול אח לשאת את אחותו. אך אין אישה נזהרת מלשכב על סדינים ששכב עליהם בעלה גם בעת נידתה, כי הוולד שאולי ייוולד כתוצאה מכך הוא כשר לחלוטין.
חרקע רפואי
טהזרעה מלאכותית נעשית במקרים של אי פוריות מסיבות שונות, הכוללות בעיות בפוריות הגבר ובעיקר בעיה באיכות הזרע, בעיות ביחסי אישות, כגון אין אונות או וגיניזמוס, וגם באי פוריות על רקע בלתי מוסבר. כיוון שאפשר להשתמש בזרע קפוא שהופשר, היא יכולה להיות פתרון גם במקרים של בעיות הקשורות בתזמון ההפריה על רקע הלכתי, כגון ביוץ מוקדם, או על רקע טכני, לדוגמה, כשהבעל אינו נמצא בקביעות בזמן הביוץ, אפשר להשתמש בזרע קפוא. הזרעה מלאכותית מתבצעת גם במקרים של תרומת זרע.
יהפעולה הרפואית-הטכנית של הזרעה מלאכותית היא קלה ופשוטה. הזרקת הזרע נעשית ישירות לחלל הרחם, לאחר שמנקים אותו מפרוסטגלנדינים ומרכזים אותו, פעולה שנקראת השבחת זרע. מבצעים את ההזרעה ביום הביוץ לאחר מעקב זקיקים, עם או בלי שימוש בזריקה להשראת ביוץ, כגון 'אוביטרל'. יש פרקטיקות שונות לגבי עיתוי ההזרעה המדויק - 36/24 שעות לאחר השראת הביוץ, ויש דעות שונות בקרב הרופאים האם ביצוע של שתי הזרעות במרווח של יום או יומיים משפר את הסיכוי להריון. הזרעה מלאכותית יכולה להתבצע במחזור טבעי ללא טיפול הורמונלי או לאחר טיפול מקדים להגברת הביוץ בכדורים או בזריקות.
יאהזרעה מלאכותית - דיון הלכתי ראשוני
יבהדיון המובא להלן הוא דיון הלכתי, עקרוני ומעשי בנושא ההזרעה המלאכותית. מחד גיסא יש להדגיש שעקב מורכבותן של השאלות ההלכתיות, ומפני שהן שאלות כבדות משקל, חובה לשאול מורה הוראה מובהק, הבקי למעשה בנושאים אלו. אך מאידך גיסא חשוב לציין שכשיש צורך אמיתי בהזרעה מלאכותית, וזהו האופן היחיד שבו בני הזוג מסוגלים להיפקד בילדים, רוב פוסקי דורנו מורים למעשה לבצע הזרעה מלאכותית. פעולה זו לדעתם מותרת ואף נצרכת, והילד הנולד מיוחס אחר הוריו.
יגחשוב להדגיש, שכאשר מבחינה רפואית נצרכת הזרעה מלאכותית מזרע הבעל או הפרית מבחנה, אחרי קבלת פסיקה הלכתית ממורה הוראה, יש לראות בדרך זו פעולה המותרת על פי ההלכה. אל להם לבני הזוג לשקוע בהתלבטויות, ויש להבין כי פעולה כזאת המותרת על פי ההלכה במקרים מסוימים, מאפשרת להשתמש בחידושי הטכנולוגיה והרפואה כיום, כדי לזכות בצאצאים. המפתח הוא, כאמור לעיל, התייעצות אישית עם רב פוסק.
ידכתב בחלקת מחוקק: יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם האב קיים פרו ורבו ואם נקרא בנו לכל דבר. ויש להביא ראיה מה שכתב בהגהת ספר מצוות קטן, והבית חדש הביא ביורה דעה סימן קצה: אשה מוזהרת שאל תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר פן תתעבר משכבת זרע של אחר גזירה שמא ישא אחותו מאביו, נשמע דהוי בנו לכל דבר.
בית שמואל, על שלחן ערוך אבן העזר, סימן א, ס"ק י
טוא. יש כמה שאלות הלכתיות עקרוניות ומעשיות שיש לדון בהן לפני שדנים בהזרעה המלאכותית עצמה:
טזיוחסין
יז1. שאלה עקרונית היא האם הוולד הנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית מתייחס אחר בעל הזרע.
יחפרייה ורבייה
יט2. אם הוולד הנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית מתייחס אמנם אחר בעל הזרע, יש לדון האם בעל הזרע מקיים מצוות פרייה ורבייה או מצוות "לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" על ידי הזרעה מלאכותית.
כ3. אם אין מקיימים מצווה בכך, האם מותר להיעזר בהזרעה מלאכותית לצורך הולדת צאצאים למרות שלא מקיימים בכך מצווה.
כאשיקולי הפסיקה
כב4. שאלה עקרונית היא מהו המדד העיקרי כדי להתיר הזרעה מלאכותית: האם ההיתר תלוי במצב הרפואי של בני הזוג, או שההיתר תלוי בזמן שמנסים להרות ללא הצלחה, או בגילם של בני הזוג בכלל ושל האישה בפרט, או בגורמים אחרים ספציפיים לבני הזוג ולמצבם, או בשילוב ושקלול של כל הגורמים גם יחד.
כגנתינת הזרע
כד5. שאלה עקרונית נוספת בנתינת הזרע לצורך הזרעה מלאכותית היא האם יש בכך איסור הוצאת זרע לבטלה; או שמפני שהזרע מיועד לפרייה ורבייה, אין בכך הוצאת זרע לבטלה.
כה6. לפי הדעות שמתירות את נתינת הזרע, מהו האופן הראוי ביותר לתת את הזרע, ומה עושים אם אופן זה אינו מעשי.
כופיקוח הלכתי
כז7. שאלה מעשית שהועלתה בספרי הפוסקים היא כיצד ניתן לוודא ממי הופרתה האישה בפעולת ההזרעה המלאכותית שנעשתה בעזרת אנשי הרפואה. האם הופרתה מזרע בעלה או שמא מזרע של אדם אחר, עקב טעות אנוש או אפילו בכוונה.
כחהזרעה מלאכותית לפני טבילה
כט8. שאלה נוספת העולה לעתים היא הזרעה מלאכותית החלה לפני זמן הטבילה של האישה. שאלה זו קשורה לאופני נתינת הזרע שחלקם לא יכול להתאפשר כשבני הזוג אסורים. מעבר לכך עולה השאלה של חשש לפגם רוחני בוולד בעצם הכניסה להריון לפני הטבילה, גם כשאין ביאת איסור.
לפעולת ההזרעה המלאכותית קשורה בנושאים הלכתיים רבים הנובעים ממנה וגם משפיעים על הדיון ההלכתי בהזרעה המלאכותית עצמה, להיתר או לאיסור. עקב ריבוי הנושאים ומורכבותם, הדיון ההלכתי שלפנינו יעסוק תחילה בנושאים הלכתיים הנובעים מההזרעה המלאכותית וגם משפיעים עליה, כגון יוחסין, פרייה ורבייה והמסתעף מהם. לאחר מכן נעסוק בפעולת ההזרעה המלאכותית עצמה.
לאיוחסין
לבכשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל.
קידושין ע, ב
לגהשאלה העקרונית
לדב. הפוסקים דנים בהרחבה כיצד נקבע ייחוס הוולד לאביו. השאלה העקרונית היא האם ייחוס נקבע לפי נותן הזרע או שיש צורך גם במעשה ביאה של האב המוליד. אם הייחוס נקבע רק לפי הזרע, הרי שילד שנולד מהזרעה מלאכותית מתייחס לחלוטין אחרי אביו – נותן הזרע. אך אם יש צורך במעשה ביאה כדרך כל הארץ כדי לקבוע את האבהות, הרי שבהזרעה מלאכותית, כשאין מעשה ביאה, אין התייחסות של הילד לנותן הזרע. האדם מצווה על השתדלות להוליד ילדים, אך התוצאה אינה בידו אלא בידי שמיים. כשנולד ילד מזרעו אך לא בהשתדלות המקובלת כדרך כל הארץ, יש המחשיבים יותר את מבחן התוצאה, ויש המחשיבים יותר את ההשתדלות האנושית שהאדם מצווה עליה כגורם היוצר את האבהות.
להג. יש כמה התייחסויות לשאלה עקרונית זו:
לו1. יש הסוברים שהבן מתייחס אחרי אביו לכל דבר גם אם אין פעולת ביאה.
לז2. יש מי שכתב שהוולד לא מתייחס לבעל הזרע כיוון שלא הייתה ביאה כדרך כל הארץ שהיא היוצרת את האבהות.
לח3. יש שהסתפקו בכך וכתבו שהבן מתייחס אחר אביו לחומרה ולא לקולא.
לט4. יש מי שכתב שאף על פי שהעיקרון הוא שהוולד מתייחס אחר בעל הזרע, למעשה אין אפשרות לדעת בוודאות מזרעו של מי הופרתה האישה.
מהלכה למעשה
מאד. להלכה, לדעת רוב הפוסקים בן הנולד מהזרעה מלאכותית נחשב כבנו של בעל הזרע לכל דבר, ולפיכך הוא אסור בקרובות האב בעל הזרע, יורשו בנכסיו, אשת אביו פטורה מייבום וחליצה, הבן חייב בכיבוד אב, אם האב כהן בנו נושא את כפיו, האב חייב במזונותיו של הילד, ויש לכך גם השלכות נוספות. התייחסות לפרייה ורבייה תובא להלן. דעות נוספות מובאות בהערה.
מבה. יש אומרים שאף שהעיקרון הוא שהוולד מתייחס לבעל הזרע, כיוון שאין וודאות של מי הזרע שהוזרק לאישה בהזרעה מלאכותית, הוולד מתייחס אחריו רק לחומרה. פיקוח הלכתי נאות יכול לפתור בעיה חמורה זו. ראה להלן, פרק נו - 'פיקוח הלכתי', מעמ' 457 ואילך.
מגו. יש מי שכתב שבן הנולד מכהן וגרושה בהזרעה מלאכותית, דינו כספק חלל.
מדפרייה ורבייה
מהואפילו להמצדדים לומר דבנולד על ידי אמבטי אינו בנו לכל דבר ... דלא קיים פריה ורביה משום שלא עשה מעשה כלל בפועל לשם קיום המצווה ... אבל בהזרעה מלאכותית כיון דמוציא זרע לשם כך, וגם מה שהרופא עושה הזריקה יש לדון דהוא שלוחו של הבעל ושלוחו כמותו, אין מקום לומר שלא קיים פריה ורביה.
הרב צבי פסח פראנק, שו"ת הר צבי, אבן העזר, סימן ד
מוז. לפי רוב הדעות מקיימים פרייה ורבייה גם על ידי הזרעה מלאכותית. טעם אחד יכול להיות מבחן התוצאה, דהיינו שבסופו של דבר האישה הרתה מזרעו של איש זה, וכיוון שהוולד מיוחס לאב, ממילא נחשב שקיים פרייה ורבייה. טעם שני הוא שאף שלא נעשה מעשה ביאה כדרך כל הארץ, בכל זאת נעשה מעשה על ידי הבאת זרעו של האיש לרחם האישה במטרה שתתעבר ממנו. ההבדל בין שני הטעמים הוא מקרה של 'נתעברה באמבטי', שבו לא נעשה מעשה מכוון במטרה להפרות את האישה מזרע האיש, אך במבחן התוצאה האישה הרתה כתוצאה מכך.
מזדעות נוספות מובאות בהערה.
מחמילה ופדיון הבן
מטאשר כתב כבוד תורתו בשם כמה מוהלים שחוששים למול תינוק שנולד מכוח הזרעה מלאכותית ... לדידי אין שום ספק כלל בזה, ופשיטא דנדון כלידה לכל דבריה ודוחה שבת ויו"ט ... דבאמת אין שום ספק דהזרעה מלאכותית גורם עיבור ולידה טבעית וגם עצם ההזרעה אינו בגדר מעשה נסים בלתי טבעי.
הרב שמואל הלוי ואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק ט, סימן רט
נח. בן שנולד מהזרעה מלאכותית בשבת דינו ככול תינוק ומילתו דוחה שבת. אמנם יש מי שהסתפקו אם למולו ביום השמיני, שהוא שבת.
נאט. בכור, שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית, פודים אותו כרגיל ובברכה. אבי הבן חייב בפדיונו כי הוא נחשב כבנו לכל דבר.
נבהיתר הלכתי לביצוע הזרעה מלאכותית
נגוגם בהוצאת זרע הבעל לתוך השפופרת יש לדון שיהא אסור. דהא בשעת מעשה הוא מוציא לבטלה, ורק שסומך על הרופא שאומר שיכניסנו לרחם האשה. והיכן מצינו שיכול לסמוך בזה עליו? והרי כתב הרשב"א ועוד פוסקים דלהכי אין מברכים על מצווה התלויה באחרים דאפשר יחזור בו השני ולא תתקיים המצווה ותהי ברכתו ברכה לבטלה. ומכל שכן בזה שאיסור הוצאת שכבת זרע לבטלה הוא איסור חמור מאוד. ואף דהכא איכא חזקה דאומן לא מרע אומנתו, ובודאי יעשה הרופא כמו שהבטיח. מכל מקום הא גם גבי ברכה שהשני הוא ישראל ושארית ישראל לא ידברו כזב ובכל זאת חיישינן. ועוד דהא אפשר שיתקלקל איזה דבר בהשפופרת ויאמר הרופא שצריך לעשות זה עוד פעם. וזה מצוי אצל הרופאים. וגם דבוודאי לא ניסה הרופא לעשות זה הרבה פעמים, ורק באומדנא אומר כן וקרוב שיתקלקל העניין על ידי שלא יצמצם ערך החום בשפופרת הדרוש לעניין כזה או שההכנסה תהא שלא כהוגן וכדומה. וקיימא לן באורח חיים (ריש סעיף ר"ב) דפירות שדרכן להתליע לא יברך עד שיפתח ויראה אם אין שם תולע כדי שלא יהא ברכה לבטלה. ומכל שכן בנידון דידן שאסור להוציא שכבת זרע לשפופרת שמא יתקלקל הדבר ויהיה לבטלה...
ובאמת יש לחוש שהרופא ישים מקודם בהשפופרת זרע שלו או של אחר כדי שתתעבר ודאי. באשר הוא רוצה שיקויימו דבריו שתתעבר. וחושש אולי הסיבה בזה גם מצד הבעל שזרעו אינו ראוי להוליד. וזה ודאי לא יעז לומר להרופא שרוצה לבדוק מקודם את השפופרת ומפורש בש"ס בגיטין (דף סא) ועבודה זרה (דף לא) ובשלחן ערוך (יורה דעה, סימן קיח) דחיישינן לאיחלופי במקום שיש לו איזה טובת הנאה מזה.
לזאת בנידון דידן נראה לעניות דעתי שאסור לעשות כן. ואין כדאי להתחכם ביותר. וישליכו יהבם על ה' אשר יזכה עוד אותם בזרע של קיימא. ובפרט שלא עברו עוד עשר שנים כדין. ונצטוינו לקיים פרייה ורבייה כדרך בני אדם ולא על ידי התחכמות כאלה אשר קרובים יותר לאיסור ולמכשול כמו שבארנו בע"ה.
הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, שו"ת דברי מלכיאל, חלק ד, סימן קז
נדאבל בנידון דידן לכאורה יש לומר שאין זה בגדר השחתה כיון דאפשר שאותה טיפת זרע עצמה לא תלך לאיבוד ולבטלה. ואף שהוא רק ספק תיקון, כבר כתב בתשובת הרמ"א (סימן ק אות י) דמוחק על מנת לתקן אף שהתיקון רק ספק – מותר, דמכל מקום לא הוי דרך השחתה כיון שעושה בשביל תיקון.
הרב שלום מרדכי שבדרון, שו"ת מהרש"ם, חלק ג, סימן רסח
נהוכן מה שיש חוששים שיש בזה איסור השחתת זרעו כשמכניס לתוך כלי, ונידון כמוציא זרע לבטלה. גם לזה אין הכרח, שהרי עושה זה לשם תיקון ולא דרך השחתה, ויש לדון דאין בזה איסור.
הרב צבי פסח פראנק, שו"ת הר צבי, אבן העזר, סימן ד
נוי. יש אומרים שאסור לבעל להוציא זרעו על מנת להשתמש בו להזרעה מלאכותית באשתו, מחמת איסור השחתת זרע. נימוקיהם: איסור הוצאת זרע הוא איסור עצמי, ולא תלוי בכוונת האדם, ולכן לא מועיל שאחר כך ישתמש הרופא בזרע זה להפרות את האישה. כמו כן קיים חשש שמזרע זה לא תופרה האישה, ויתברר למפרע שהוצאתו הייתה לבטלה. בנוסף לכך יש חשש לתקלות שונות, כגון ערבוב זרע הבעל עם זרע זר. חלק מהזרע יצא בכל מקרה לבטלה. יש פוסקים שלשיטתם בהזרעה מלאכותית אין הילד מתייחס אחר אביו, ועל כן אינו מקיים פרייה ורבייה, וממילא יש חשש לאיסור השחתת זרע, ראה לעיל בפרק זה בפִּסקה 'יוחסין', עמ' 294-293. אכן, רוב הפוסקים סבורים שאין איסור השחתת זרע בהוצאתו מהבעל לצורך הזרעה מלאכותית באשתו. נימוקיהם: אין בפעולה זו משום השחתת זרע37, מפני שהכוונה היא לתיקון ולצורך מצווה, ומבחינה זו כיוון שהזרע משמש להפרית האישה, אין בכך הוצאת זרע לבטלה38. פיקוח הלכתי נאות יפתור בעיות של תקלות במעבדה, ויצור ודאות לגבי הייחוס. אין לאסור את המותר על כשרים וטובים שינהגו על פי כללי ההלכה, בגלל פוחזים וקלי דעת העלולים לזלזל בכללים אלו. כיוון שאין איסור מהותי בהזרעה מלאכותית, אין לאסור את הפעולה בגלל חששות של תקלות על ידי אנשים שאינם מקבלים את הנחיות הפוסקים.
נזיש להוסיף על כך, שבזמן שחלק גדול מהפוסקים המתנגדים כתבו את דבריהם, סיכוי ההצלחה של טיפולי פוריות היה קטן מאוד ולא הייתה שום אפשרות של פיקוח הלכתי, כפי שכתבו חלק מהפוסקים בעצמם. כיום, עם התקדמות הרפואה והעלייה הגדולה באחוזי ההצלחה, ועם האפשרות לפיקוח הלכתי מתאים, הנתונים היסודיים של השאלה ההלכתית השתנו.
נחיא. בין הפוסקים המתירים יש שהתנו את ההיתר רק בשעת צורך גדול. יש שהצריכו סייגים שונים, כגון הגבלת ההיתר לזוגות חשוכי ילדים הנשואים תקופה ארוכה. הפוסקים הראשונים שעסקו בנושא כתבו שצריך המתנה של עשר שנים. אך למעשה רוב הפוסקים כיום מתירים את הטיפול גם לאחר פרק זמן קצר יותר. אחד המדדים העיקריים להערכת הפוריות של בני הזוג היה בעבר גורם הזמן. כיום, עם התקדמות הרפואה, המדד הרפואי יכול לתת תמונה יותר מדויקת הממעיטה בערכו של גורם הזמן. לכן, אם מוכח על ידי בדיקות רפואיות שאין כל אפשרות להגיע לזרע של קיימא כדרך כל הארץ, אפשר להתיר הזרעה מלאכותית גם בפרקי זמן קצרים יותר. יש להביא בחשבון שלעתים רבות המתנה ארוכה עלולה לגרום להרעה משמעותית בפוריות האישה עקב התקדמות הגיל, ואז גם טיפול כזה לא יוכל להושיעם. כמובן, יש להתחשב גם בצער העצום של בני הזוג בגלל המתנה ממושכת. יש מהפוסקים שצירפו להיתרם את החשש שבהיעדר ילדים במשך תקופה ארוכה, עלול להיפגע שלום הבית עד כדי חשש גירושין, אולם רוב הפוסקים לא הצריכו תנאי זה.
נטיב. בכל מקרה דרושה אסמכתא רפואית מתאימה שהזרעה מלאכותית היא דרך יעילה, ושיש סיכוי סביר שזרעו של הבעל יצליח להפרות את אשתו, להתפתח להריון תקין ולהולדת ילד.
סיג. ההיתר להזרעה מלאכותית מותנה בפיקוח הלכתי צמוד שיבטיח שלא תקרה תקלה ולא יוחלף זרע הבעל או יעורבב בזרע אחר.
סאיד. סיכום: כדי להתיר הזרעה מלאכותית יש לרכז את כל הנתונים של בני הזוג: מצב רפואי, הכולל את הסיבה לאי פוריות, טיפולים רפואיים קודמים, יפורט להלן, עמ' 304-301, והסיכוי להצלחת הטיפול; כמה זמן הם מנסים להרות ללא הצלחה; גילם של בני הזוג; נתונים מיוחדים של בני הזוג, והמלצת הרופאים המטפלים בהם. יש לדון בכל מקרה לגופו, ואי אפשר ללמוד מהיתר או מאיסור שניתן לזוג אחד למקרה של זוג אחר. אם כן, צריך לקבל מרב פוסק, הבקי למעשה בענייני פוריות, היתר הלכתי אישי לבני הזוג לפני ההזרעה. לאחר מתן ההיתר ההלכתי, יש לוודא קיום פיקוח הלכתי צמוד לטיפול כדי למנוע טעויות.
סבטו. אסור לבצע הזרעה מלאכותית באשת איש מזרע של יהודי שאינו בעלה, התייחסות תובא להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', מעמ' 428 ואילך.
סגטז. אסור לבצע הזרעה מלאכותית באישה פנויה. התייחסות לכך תובא שם, מעמ' 437 ואילך.
סדיז. אין חיוב לעבור הזרעה מלאכותית כדי לקיים את מצוות 'פְּרוּ וּרְבוּ', אף במקרה של זוג חשוך ילדים. ראה לעיל, פרק כה - 'פרייה ורבייה', עמ' 21.
סההיתר הלכתי לביצוע הזרעה מלאכותית לזוגות שקיימו כבר פרייה ורבייה
סובמונחים הלכתיים נשאלת השאלה: האם ההיתר ההלכתי לביצוע הזרעה מלאכותית הוא רק לצורך קיום מצוות 'פְּרוּ וּרְבוּ', או שאפשר להתיר הזרעה מלאכותית גם כדי לקיים את המצווה של 'וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ'. כלומר, מצוות פרייה ורבייה מוגדרת להלכה בהולדת בן ובת. אך גם מעבר לקיום מצווה זו במינימום שלה, כל הולדת צאצא נוסף נחשבת למצווה.
סזהתייחסות מפורטת למצוות פרייה ורבייה ומצוות נוספות להרחבת המשפחה מעבר לגדר היסודי של פרייה ורבייה, הובאה לעיל, פרק כה – 'פרייה ורבייה', מעמ' 41 ואילך.
סחיח. כיוון שתוקפה של מצוות פרייה ורבייה חמור יותר, יותר קל להתיר הזרעה מלאכותית לצורך קיום מצווה זו לאדם שלא קיים פרייה ורבייה כלל, או לאדם שיש לו רק בנים או רק בנות.
סטאף על פי כן אפשר להתיר הזרעה מלאכותית גם לאדם שקיים פרייה ורבייה כדי להרחיב את המשפחה מעבר לגדר היסודי של מצוות פרייה ורבייה, כיוון שבכל הולדת ילד מתקיימת מצווה. ויש מי שאסר לבצע הזרעה מלאכותית למי שקיים פרייה ורבייה. ויש מי שהתיר הזרעה מלאכותית למי שקיים פרייה ורבייה רק אם יש חשש לפגיעה בשלום בית או במקרה של נישואין שניים לצורך הולדת ילדים משותפים. יש מי שהמליץ לא לבצע הזרעה מלאכותית למי שכבר קיים פרייה ורבייה, אך לא אסר זאת בפירוש.
עלאחר הדיון העקרוני בשאלות סביב נושא ההזרעה המלאכותית, והפסיקה הראשונית לגבי ההזרעה עצמה, נעבור כעת להדרכה בנושאים הקשורים בהזרעה מלאכותית לפי סדר הטיפולים בדרך כלל.
עאבדיקות וטיפולים תרופתיים קודם להזרעה מלאכותית
עבההדרכות המובאות להלן גובשו במכון פוע"ה בהדרכתו הצמודה של הרב מרדכי אליהו, בשילוב התייעצויות עם פוסקי הלכה רבים נוספים.
עגיט. לפני ביצוע הזרעה מלאכותית יש למצות תחילה את כל הבדיקות הרפואיות ואת כל האפשרויות התרופתיות לטיפול, כפי שפורט לעיל בפרקים הקודמים.
עדכ. האפשרות להקדים טיפולים תרופתיים להזרעה מלאכותית אצל בני זוג שלא מצליחים להיפקד תלויה במידה רבה מאוד באבחון הרפואי, ובעיקר בכמות הזרע ובאיכותו. בדרך כלל ינסו הרופאים להגביר את הביוץ על ידי טיפול תרופתי לאישה, כדי להגדיל את הסיכויים להריון, וגם מבחינה הלכתית חובה לנהוג כך, לפני ביצוע הזרעה מלאכותית. ייתכנו מקרים שבהם הסיכוי להצלחת הטיפול התרופתי הוא קלוש, כגון ספירת זרע לא תקינה, או שהנתונים של בני הזוג, כגון גיל האישה, יכריעו לגשת ישירות להזרעה מלאכותית. ההכרעה ההלכתית תהיה בכל מקרה לגופו, לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית.
עהכא. לפני טיפול תרופתי לאישה לצורך השראת ביוץ, יש לקבל מידע ראשוני על מצב הזרע על ידי בדיקות PCT, דהיינו בדיקת הזרע שנשאר אצל האישה לאחר קיום יחסי אישות בין בני הזוג, או בדיקת הזרע על ידי איסוף וגינאלי (PCT כוסית). כיוון שאין להכניס את האישה לסיכון של טיפול בהורמונים מבלי לקבל מידע ראשוני על מצב הגבר, ומבחינה הלכתית אפשר להתיר בדיקות כאלה בקלות יחסית.
עוכב. לפני ביצוע הזרעה מלאכותית יש להקדים בדיקות רפואיות הכרחיות כגון בדיקות דם, בדיקת ביוץ ובדיקת אולטרה-סאונד. ככלל, אפשר לומר, שיש להקדים בדיקות וטיפולים שאינם חודרניים לביצוע הזרעה מלאכותית.
עזכג. יש התלבטות לגבי צילום רחם – האם להקדימו להזרעה מלאכותית או לא. מדובר בבירור-טיפול חודרני, ומצד זה ההעדפה תהיה לבצעו רק אחרי הזרעה מלאכותית. לעומת זאת, אם החצוצרות סתומות אין טעם בהזרעה מלאכותית, ומצד זה ההעדפה תהיה להקדים צילום רחם להזרעה מלאכותית. לכן יש לקבל החלטה עם רופא הפוריות בהתאם למצב הרפואי של בני הזוג. התלבטות דומה לגבי הקדמת צילום רחם לבדיקת זרע הובאה לעיל, פרק לז – 'בדיקות רפואיות לאבחון אי פוריות על רקע מכני אצל האישה', עמ' 169.
עחכד. ככלל, לפני ביצוע הזרעה מלאכותית יש לבצע שתי בדיקות PCT רגילות או בדיקות איסוף וגינאלי.
עטכה. אם לפי בדיקות אלה נראה שמצב הזרע בינוני, יש לבצע בדיקת זרע מקיפה באמצעות 'קונדום הלכתי' כדי להכריע אם יש צורך בהזרעה מלאכותית.
פכו. אם לאחר בדיקות PCT או לאחר בדיקות האיסוף הוגינאלי מתברר שיש חשש לבעיית זרע, והרופא משער שללא הזרעה מלאכותית הסיכוי של האישה להרות נמוך, והזרעה מלאכותית תגדיל את הסיכוי של האישה להרות, יש לבצע בדיקת זרע מקיפה עם טיפול הזרעה מלאכותית. אך אם בני הזוג מעוניינים לבצע בדיקת זרע מעמיקה ללא הזרעה מלאכותית, כדי שמלימוד הנתונים אפשר יהיה לנסות ולהיפקד כדרך כל הארץ, הדבר מותר. ראה גם לעיל, פרק מ – 'בדיקת זרע', בפִּסקה 'שילוב בדיקת זרע עם הזרעה מלאכותית או עם הקפאת זרע', עמ' 213.
פאכז. אם לאחר בדיקות PCT או לאחר בדיקות האיסוף הוגינאלי מתברר שיש חשש לבעיית זרע קשה, וההשערה הרפואית היא שיצטרכו הפריה חוץ גופית, מותר לבצע בדיקת זרע גם ללא שילוב הזרעה מלאכותית. כדאי לבצע בדיקה מקפת ככל האפשר של הזרע, כדי למנוע את הצורך בבדיקות זרע נוספות.
פבכח. הפריה חוץ גופית היא טיפול מורכב יותר מאשר הזרעה מלאכותית, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה רפואית, ולכן בדרך כלל יש להקדים הזרעה מלאכותית להפריה חוץ גופית. אלא אם כן, עקב נתוני בני הזוג, יש המלצה רפואית לטפל מיד בהפריה חוץ גופית, כגון מקרים שבהם נמצאה בבדיקת הזרע כמות זרעונים נמוכה מאוד שלא מתאימה להזרעה מלאכותית אלא להפריה חוץ גופית או כשיש בחצוצרות חסימה שלא הצליחו לפותחה. וראה עוד בהלכה הבאה.
פגכט. כשמבצעים בדיקת זרע ללא הזרעה מלאכותית, ויש סבירות גבוהה מאוד שמצב הזרע יחייב הפריה חוץ גופית, לכתחילה יש לבקש מהרופא שהזרע שנשאר אחרי הבדיקה יוקפא לצורך גיבוי להפריה חוץ גופית, אם יתברר שיש בה צורך. הסבר: פעמים רבות הצוות הרפואי מעדיף שיהיה זרע קפוא לפני הפריה חוץ גופית, עקב העובדה שלעתים, לאחר הכנתה הארוכה של האישה הכוללת טיפול תרופתי או זריקות, ולאחר שאיבת הביציות, הבעל 'נלחץ' מבחינה נפשית ולא מצליח לתת זרע, ואז אין אפשרות לבצע את הטיפול, על אף המאמצים המרובים שנעשו לקראתו. יש לעתים תקלות בנתינת הזרע על ידי 'קונדום הלכתי', כשבני הזוג לא מסתדרים איתו, ולעתים הלחץ הנפשי כל כך גדול שהבעל לא מצליח לתת זרע גם בידיים. לעתים, מסיבות שונות, איכות הזרע ביום השאיבה אינה טובה, ואם יש גיבוי של זרע קפוא, אפשר להפשיר את הזרע ולהשתמש בו. יש לציין בהקשר זה, שאם יש צורך בהזרעה מלאכותית לפני טבילה מפני שבני הזוג אסורים ביום השאיבה, הרי שזרע שניתן על ידי 'קונדום הלכתי' בזמן שבני הזוג היו מותרים, והוקפא, מאפשר להימנע מנתינת זרע בידיים, שהיא פעולה בעייתית מבחינה הלכתית. גם מבחינה פסיכולוגית יש יתרון במנת זרע קפואה, מפני שלעתים עצם הידיעה של הבעל שיש זרע קפוא מרגיעה אותו ומאפשרת לו לתת את הזרע ביום השאיבה. האופנים השונים לנתינת זרע יפורטו להלן.
פדל. בדיקת זרע הכוללת השבחת זרע או הקפאתו לצורך שימוש עתידי מחייבת פיקוח הלכתי נאות, כפי שיפורט להלן, פרק נו – 'פיקוח הלכתי', מעמ' 457 ואילך.
פהנתינת הזרע - הדרכה מעשית
פוהדיון ההלכתי המפורט על השיטות השונות להוצאת זרע לצרכי פוריות הובא לעיל, פרק מ – 'בדיקת זרע', מעמ' 204 ואילך. כאן תובא אך ורק הדרכה מעשית תמציתית כיצד לתת זרע לצורך הזרעה מלאכותית.
פזלא. הכלל ההלכתי 'הקל הקל תחילה', קובע שגם אם כבר מגיע מצב שבו מתירים את מה שאסור בדרך כלל, עדיין מנסים לבצע זאת במינימום האיסור האפשרי.
פחלב. הדרך המועדפת על ידי פוסקים רבים לנתינת הזרע לצורך הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, היא על ידי קיום יחסי אישות עם 'קונדום הלכתי' (כובעון), והבאת הזרע למעבדה בתוך פרק זמן קצר, עד שעה. הסבר: גם כאשר נתינת הזרע הותרה מבחינה הלכתית, ההלכה מעדיפה נתינת זרע כדרך כל הארץ מאשר נתינת זרע באוננות ("בידיים"). הקונדום מאפשר יחסי אישות הקרובים ביותר ליחסים כדרך כל הארץ ולכן ההעדפה ההלכתית היא לתת זרע על ידי 'קונדום הלכתי'.
פטלג. אם בני הזוג מתקשים מאוד ולא מצליחים להסתדר כלל עם הקונדום ההלכתי, אפשר להיעזר בשיטות אחרות, על פי הכלל ההלכתי 'הקל הקל תחילה', כפי שפורטו ודורגו כבר לעיל, פרק מ - 'בדיקת זרע', בפִּסקה 'דירוג אופן הבדיקה – 'הקל הקל תחילה' ', מעמ' 204 ואילך.
צלד. אם בני הזוג אסורים בתשמיש, כגון שהאישה נִדה, או שמועד נתינת הזרע חל בתשעה באב, אפשר להיעזר בשיטות אחרות, על פי הכלל ההלכתי 'הקל הקל תחילה', ראה להלן בפִּסקה 'ביוץ מוקדם – הזרעה מלאכותית לפני טבילה', עמ' 310-307, ו'תשעה באב ואבלות', עמ' 314-312.
צאלה. במקרים שבהם הזרע הניתן על ידי 'קונדום הלכתי' פחות באיכותו מאשר זרע הניתן בידיים, וההבדל בין נתינתו על ידי 'קונדום הלכתי' או נתינתו בידיים יכול לשנות את התוצאה הרפואית ולאפשר ביתר סבירות הפריה, כגון במקרים של זרע גבולי, יש לשקול זאת עם רב פוסק לאחר הבאת הנתונים הרפואיים.
צבלו. אם בני הזוג יודעים מראש או משערים שהם עלולים להיות אסורים בזמן ההזרעה המלאכותית ולא יהיה אפשר להשתמש בפתרונות של 'קונדום הלכתי', אלא סביר שיאלצו לתת זרע בידיים, יש להקפיא זרע מראש, בפיקוח רפואי מתאים, ולהשתמש בו להזרעה. ראה להלן, עמ' 309, גם בהתייחס לביוץ מוקדם.
צגלז. נהגו רבני פוע"ה להמליץ לזוגות שהגיעו למצב שבו אין ברירה ונאלצים לתת זרע 'בידיים', או על ידי מכשיר ייעודי לכך (PVS), שהבעל יאמר לפני נתינת הזרע וגם יכוון 'לשם קיום מצוות פרייה ורבייה'. אפשר לצרף גם את התפילה הבאה:
צדריבונו של עולם, אתה ציוותנו בתורתך "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ", וכיוון שלא נסתייע בידינו לקיים מצוותך זו כדרך כל הארץ, אנו נזקקים לרופאים ולרפואות, וכעת אנו נזקקים לתת זרע לצורך טיפול. גלוי וידוע לפניך שבנתינת הזרע אין אנו מתכוונים חלילה לעבור על דברי תורתך, אלא אדרבה, מרוב רצוננו וחשקנו לזרע של קיימא ולקיום מצוות פרייה ורבייה אנו באים בהשתדלות לקיים מצוות פרייה ורבייה, ולהיעזר ברופאים, כמו שנאמר: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" – מכאן שניתנה רשות לרופאים לרפאות, וכל מה שאנו עושים הוא בהוראת הלכתית של מורי הוראה. ועינינו מייחלות אליך שיגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עמנו במידת הרחמים.
יהי רצון מלפניך ריבונו של עולם, שתזכה אותנו בזרע של קיימא מתוך בריאות ושמחה, וזכנו לגדל צאצאינו לעבודתך, לאהבת תורה וליראת שמים, ולקיום כל מצוותיך באהבה ובאמונה, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו, כי אתה שומע תפילת כל פה.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.
צהטהרה - האם הזרעה מלאכותית אוסרת את האישה לבעלה
צולח. הזרעה מלאכותית לא אוסרת את האישה לבעלה. הטעם: אף על פי שאנו אומרים שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, דהיינו שפתיחה של צוואר הרחם מעבר לגודל הרגיל שלו, גורמת בהכרח ליציאת דם מהרחם, הרי אם הפתיחה היא על ידי 'קנה דק שבדקים' אין חוששים ליציאת דם. לכן כאן, כשהצינורית המקובלת לטיפול היא דקה ביותר, אין האישה נאסרת.
צזלט. מצוי שלאחר הוצאת צינורית ההזרעה המלאכותית, נראית טיפת דם בראשה. גם אם יש דימום קל כזה עקב ההזרעה, יש סברה גדולה להקל מפני שסביר שדימום כזה נגרם כתוצאה משפשוף הצינורית בנרתיק או בצוואר הרחם, ודם כזה נחשב דם פצע ואינו אוסר. ההיתר הוא במקרה שבו האישה הייתה נקייה ולא היה דימום מהרחם קודם לכן, ואם עצם המגע בנרתיק ובצוואר הרחם גרם לשריטה או לשפשוף, יש סברה גדולה להקל. אמנם אם השפשוף או השריטה נגרמו בתוך צוואר הרחם או אפילו בתוך הרחם, נחלקו הפוסקים האם אפשר להחשיב את הדם כדם מכה, ולהקל, או שיש לחשוש שמלבד השריטה ברחם הייתה גם תגובה עצמית של הרחם בצורה של דימום, ואז הדם אוסר. הפוסקים המקלים גם בזה מצרפים את הסברה שנזכרת בגמרא ובפוסקים, שמקילים לאישה מהטעם של תולה במכתה, ולמסקנתם גם במקרה כזה יש להקל.
צחמ. אם הדימום רב יחסית, כגון שיש כמות כזאת שהאישה צריכה להשתמש בתחבושת גדולה, כיוון שפדית/מגינית לא מספיקה, צריך לשאול את הרופא מה הסבירות שהדם בא מהרחם, ואם דם בכמות גדולה כזאת בא מהרחם, קשה מאוד להקל.
צטלעומת זאת, אם סביר לשער שהדימום נגרם מחמת השימוש במצבט רפואי (Kugelzange - Tenaculum), וכל שכן אם הרופא רואה שהדימום בא כתוצאה מפצע בנרתיק ולא מהרחם, יש בהחלט מקום להקל ולהתיר את האישה לבעלה.
קביוץ מוקדם - הזרעה מלאכותית לפני טבילה
קארקע רפואי הובא לעיל, פרק לב – 'בדיקת ביוץ ומועדו', עמ' 125-124.
קבבמקרים של ביוץ מוקדם, מנסים בדרך כלל, לאחר את הביוץ כדי שיתרחש אחרי הטבילה. במקרים שלא הצליחו לאחר את הביוץ לאחר הטבילה על ידי טיפולים אחרים, והברירה היחידה היא הזרעה מלאכותית בשבעה נקיים, יש להתייחס לכמה שאלות הלכתיות נוספות: עצם הטיפול וההזרעה המלאכותית בזמן שהאישה עדיין בנידותה, וכן אופן נתינת הזרע שהוא בעייתי יותר מאשר כשהאישה טהורה, מכיוון שאין אפשרות לתת את הזרע על ידי יחסי אישות ושימוש ב'קונדום הלכתי'.
קגדיון ראשוני הובא לעיל, פרק לב - 'בדיקת ביוץ ומועדו', בפִּסקה 'הזרעה מלאכותית לפני טבילה', עמ' 031.
קדמותר ליקח מזרע הבעל ולעשות הזרעה מלאכותית באשתו גם בימי נידותה אם אי אפשר בזמן אחר, ואין בזה משום הוצאת זרע לבטלה.
הרב שלמה זלמן אויערבאך, 'הזרעה מלאכותית', נועם א, תשי"ח, עמ' קסה
קהמא. יש אוסרים לבצע הזרעה מלאכותית לפני טהרת האישה. טעמם: עזות הפנים והפגם בטבע המיוחסים לבן הנידה אינם תלויים באיסור הביאה אלא בטומאת הנִדה של האישה. ויש מתירים בשעת הדחק לבצע את הטיפול גם קודם טהרת האישה, טעמם – כיוון שאין ביאת איסור, הוולד כשר לגמרי. ויש שהתירו אם האישה תטבול לפני ההזרעה המלאכותית בתוך שבעה נקיים, כפי שיבואר להלן, הלכה מד.
קומב. למעשה מורה ההוראה מתחשב בכמה גורמים כדי לשקול האם להתיר הזרעה מלאכותית לפני טבילה, או להמתין לחודש הבא. שיקולים לדוגמה שעשויים להתיר: בני זוג הנשואים זמן רב יחסית ללא ילדים; האישה בגיל מתקדם למדי; האישה קיבלה כבר טיפולים תרופתיים לצורך דחיית הביוץ, והם לא הצליחו; האישה קיבלה טיפול הורמונלי מסיבי לצורך ההזרעה המלאכותית ורצוי להימנע מטיפול חוזר עקב דחיית ההזרעה; האישה קיבלה במחזור הזה טיפול הורמונלי חשוב, שמגדיל את הסיכויים להצלחה בהזרעה מלאכותית; חשש סביר שגם בחודשים הבאים לא יוכלו לדחות את הביוץ; יש זרע קפוא שאפשר להשתמש בו להזרעה מלאכותית; מצבם הנפשי של בני הזוג בכלל והדחייה של ההזרעה המלאכותית הזאת בפרט. בהצטרף נתונים אלו ונתונים נוספים יחד, כולם או חלקם, תיתכן אפשרות להתיר הזרעה מלאכותית לפני טבילה.
קזמג. ככלל, אם הרופא ממליץ לבצע הזרעה מלאכותית כפולה, דהיינו, שתי הזרעות בהפרש של יום או יומיים, הדבר מותר מבחינה הלכתית, אף על פי שהזרעה מלאכותית כפולה מעלה את הסיכויים רק במעט. אך אם הרופא מבקש לבצע שתי הזרעות, אחת לפני הטבילה ואחת לאחריה, וגם בהזרעה שלאחר הטבילה יש סיכוי סביר להריון, יש להימנע מההזרעה המוקדמת לפני הטבילה.
קחובזה צדקו דברי הגאון רש"ד כהנא ראב"ד דווארשא, וכעת בירושלים עיה"ק, שכתב שדעתו נוטה להתיר, באופן שהאשה תטבול קודם ימי ליבונה ... אחרי שפסקה ראייתה וטבלה ויש שבעה ימים מהתחלת הראיה עד הטבילה ... כיון דבאמת אין איסור הזרעה בזמן נדות, רק משום פגם שבטבע נדתה, וכל זה אין שייך רק אם היא נדה ממש, ולא מחמת חומרא שהחמירו על עצמן.
הרב יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק א, סימן נ
קטאין להחמיר ולהצריכה לטבול אחר שבעה ימים בלא ספירת שבעה נקיים, משום שיכול לבוא מזה קלקול להקל גם לשמש עם בעלה והוי חומרא דאתי לידי קולא, וגם שאין בזה שום צורך להחמיר.
הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק ב, סימן יח
קימד. כשמבצעים הזרעה מלאכותית בתוך שבעה נקיים, כתבו חלק מהפוסקים, שכדי לנסות לצאת מדי איסור נִדה מן התורה תטבול האישה ללא ברכה, כדין נִדה דאורייתא; דהיינו, לאחר הפסקת הדימום הווסתי, לאחר שבעה ימים לפחות מתחילת וסתה, מבלי להתיר מגע גופני כלשהו עם בעלה, ויבצעו את ההזרעה לאחר טבילה זו כדי שהזרע יקלט אצל האישה בזמן שמדין תורה היא טהורה. במצב כזה יש להבהיר היטב לבני הזוג את המשמעות ההלכתית של טבילה כזאת, דהיינו שטבילה כזאת לא מתירה שום מגע בין בני הזוג וכל שכן שלא מתירה ביאה, כדי למנוע תקלות. לעומת זאת יש פוסקים שהתנגדו לכך נחרצות, עקב תקלות שעלולות לקרות לזוגות שייכשלו וישמשו אחרי טבילה כזאת, כיוון שיחשבו בטעות שטבילה כזאת מתירה אותם.
קיאמה. למעשה, אם יש למורה ההוראה ספק, ולו הקטן ביותר, שמא בני הזוג לא יבינו את פרטי ההלכות ועלולה לצאת מכך תקלה, יש לקיים את ההזרעה המלאכותית ללא טבילה.
קיבמו. כשמתירים הזרעה מלאכותית לפני טבילה, מתעוררת בעיית נתינת הזרע בכל חריפותה, מפני שאי אפשר לתת זרע על ידי 'קונדום הלכתי'. לכן לכתחילה יש להשתמש בזרע קפוא, שניתן בזמן שבני הזוג היו מותרים, אם ישנו. אם אין זרע קפוא, יש מי שאסר לתת זרע בידיים לצורך כך והתיר רק על ידי הרהור, ומדברי שאר הפוסקים שלא חילקו בכך, משמע שאפשר אפילו בידיים. במקרים כאלה עדיף להיעזר במרעד (ויברטור) או ב-PVS המסייע בהוצאת הזרע.
קיגמז. אם הרופא מבקש לבצע הזרעה מלאכותית נוספת כדי להגדיל את הסיכויים, ושתי הפעמים הן לפני הטבילה, יש לבחור הזרעה אחת שהיא בעלת הסיכויים הגדולים ביותר ולבצע רק אותה, כדי להימנע מנתינת זרע נוספת בידיים.
קידמח. במקרה שבו התירו לבצע הזרעה מלאכותית לפני הטבילה, יש אומרים שמעיקר הדין צריך להוסיף עוד ארבעה ימים לספירת שבעת הימים הנקיים, שמא האישה פלטה שכבת זרע הסותרת את ספירת הימים הנקיים, ולהשלים שבעה נקיים כדין שימשה בטעות. הסבר: כשם שדימום מהרחם אצל האישה סותר את ספירת שבעת הימים הנקיים, כך גם מצב שבו האישה פולטת מרחמה את הזרע של בעלה מעכב את ספירת שבעת הימים הנקיים. לכן אישה יכולה לבצע הפסק טהרה רק לאחר שיעברו ארבעה או חמישה ימים מאז שנאסרה לבעלה, גם אם הדימום היה קצר יותר. בהזרעה מלאכותית ייתכן מצב שבו חלק מן הזרע שהוזרק לחלל הרחם ייפלט לנרתיק ויעכב את ספירת שבעת הימים הנקיים. לכן, לפי הדעות הנ"ל, מוסיפים על ספירת שבעת הימים הנקיים ארבעה ימים נוספים. ויש שלא הצריכו תוספת זו כיוון שגזרו רק בביאה ולא בהזרעה מלאכותית שאינה כדרך כל הארץ ואינה שכיחה, ובמקרה שאינו שכיח לא גזרו. אפשר לומר טעם נוסף, שדין טומאת קרי הוא רק כשיוצא מגוף האדם, מהאיש או מהאישה, אך לא מצינו שאם אישה נגעה בקרי הרי הדבר סותר שבעה נקיים, וממילא הוא הדין אם הוזרק לתוכה. למעשה, במקום צורך, אפשר להקל כדעה זו.
קטומט. יש שהורו שבמקרה כזה אפשר להסתפק בשטיפה פנימית יסודית, כמו שנזכר בשלחן ערוך, כדי למנוע מצב של פולטת שכבת זרע בתוך שבעה נקיים וכדי להימנע מהארכת שבעה נקיים.
קטזהזרעה מלאכותית בזמן פרישה סמוך לווסת
קיזככלל, מצב כזה לא אמור להתרחש כלל כיוון שמועד הביוץ חל בדרך כלל כ-12–16 יום קודם הווסת הבאה, והזרעה מלאכותית מתרחשת תמיד בזמן הביוץ או סמוך לפניו. על כן, אם מגיע מצב כזה יש לברר היטב האם באמת יש צורך בפרישה.
קיחנ. אישה שנוטלת טיפול תרופתי הגורם לביוץ וכתוצאה מכך מועד הביוץ חל בעונה שהייתה אמורה לפרוש בה, ולכן מועד ההזרעה המלאכותית יוצא ביום הפרישה, מותר לבצע את ההזרעה בזמן זה.
קיטנא. במצב שבו מועד ההזרעה המלאכותית חל בעונת הפרישה, מותר לקיים יחסי אישות עם 'קונדום הלכתי' לצורך איסוף הזרע, אף על פי שבמצב רגיל – ללא טיפול תרופתי, היו בני הזוג אמורים לפרוש ביום כזה. הטעמים לכך: התרופות והזריקות משנות את זמן הווסת הצפוי. אפשר להקל כמו שמקלים ביוצא לדרך, שעקב הצורך הגדול הקלו חכמים והתירו לשמש אפילו בעונת פרישה, כך הקלו גם כאן מפני צורך גדול.
קכהתייחסות נוספת לעונת פרישה במקרים שהאישה השתמשה בתרופות המשפיעות על מועד הביוץ הובאה לעיל, פרק מה - 'טיפול תרופתי לאי פוריות', עמ' 270-269.
קכאבעל רופא
קכבנב. אם הבעל הוא רופא, ויודע לבצע את ההזרעה המלאכותית כראוי, עדיף שיזריק את זרעו באשתו בעצמו, ולא על ידי רופאים אחרים, ובתנאי שהאישה טהורה לבעלה.
קכגהזרעה מלאכותית בשבת וביום טוב
קכדנג. אישה שצריכה לקחת תרופות לקראת הזרעה מלאכותית במשך כמה ימים ברציפות יכולה לקחתן גם בשבת וביום טוב. מותר לה גם לקבל זריקות לצורך כך, כפי שהובא לעיל, פרק מה - 'טיפול תרופתי לאי פוריות', עמ' 275-271.
קכהנד. אם מועד ההזרעה המלאכותית חל בשבת או ביום טוב, עלולות להתעורר בעיות הלכתיות חמורות של איסור מלאכות, כגון: הדלקת מערכות, בורר, כתיבה. לכן, ככלל, אסור לבצע טיפולי הזרעה מלאכותית בשבת וביום טוב.
קכונה. תכנון מראש של ההזרעה המלאכותית לימות החול עשוי למנוע שאלות הלכתיות חמורות. לכן יש לעשות כל מאמץ מראש ולתכנן בקפידה את ההזרעה המלאכותית כדי שתצא ביום חול.
קכזנו. אם בכל זאת מועד ההזרעה המלאכותית אמור לחול בשבת או ביום טוב, אפשר מראש לנסות להקדים או לאחר את מועד ההזרעה. לעתים הרופא יכול לנסות להשפיע על מועד הביוץ על ידי הטיפול התרופתי והזריקות. אם בכל אופן מועד ההזרעה המלאכותית חל בשבת או ביום טוב, יש לברר מבחינה רפואית אם אפשר לבצע את ההזרעה ביום שישי או בערב יום טוב. הזרע יכול להחזיק מעמד בצוואר הרחם שלוש יממות – כך ביחסי אישות רגילים, אך בהזרעה מלאכותית הזרע מגיע ישירות לתוך חלל הרחם ולכן משך הזמן שבו הזרע יכול להזריע קצר יותר.
קכחנז. לעתים הרופאים מתכננים הזרעה מלאכותית פעמיים, בשני ימים רצופים, כדי להגדיל את הסיכוי להריון. אם מועד ההזרעה המלאכותית חל בשבת או ביום טוב, די בפעם אחת, או בימים שישי וראשון, והוא הדין בערב יום טוב ובמוצאי יום טוב.
קכטנח. אם בכל זאת מועד ההזרעה המלאכותית חל בשבת או ביום טוב, העיקרון הוא שאפשר להקל לבצע את תהליך ההזרעה על ידי גוי, לפי הדעות המחשיבות זוג עם בעיות פריון בגדר חולה שאין בן סכנה. אך למעשה רוב המערכות אינן בנויות באופן שיאפשר טיפול כזה על ידי גוי בהשגחה הלכתית מתאימה. כיוון שהתנאים במעבדות משתנים מפעם לפעם, יש לברר במכון פוע"ה את המצב בפועל באותם זמנים ומקומות, ומה הם מכשירי הגרמא הקיימים.
קלהזרעה מלאכותית בתשעה באב או בזמן אבלות
קלאנט. יש להשתדל לכתחילה שמועד ההזרעה המלאכותית לא יחול בתשעה באב. בתשעה באב אסור לקיים יחסי אישות, לכן בני הזוג לא יכולים לתת את הזרע על ידי 'קונדום הלכתי'.
קלבס. כמו שהוזכר לעיל לגבי שבת ויום טוב, צריך לראות אם אפשר להקדים או לאחר את מועד ההזרעה המלאכותית על ידי התרופות והזריקות. כמו כן יש לשקול עם הרופא אם אפשר לבצע את ההזרעה בערב תשעה באב, כפי שפורט לעיל, הלכה נו.
קלגסא. אם יש חשש שמועד ההזרעה המלאכותית יחול בתשעה באב, כדאי להקפיא מראש זרע. אם יש זרע קפוא, מותר בשעת דחק כזאת לבצע את ההזרעה בתשעה באב.
קלדסב. אם אין זרע קפוא, ואי אפשר להקדים או לאחר את מועד ההזרעה המלאכותית מתשעה באב, ובני הזוג לא רוצים לדחות את ההזרעה המלאכותית לחודש הבא, יש לשאול שאלת חכם האם מותר לתת זרע בידיים כדי לבצע את הטיפול. שיקולים לדוגמה שעשויים להתיר נתינת זרע בידיים: בני הזוג נשואים זמן רב יחסית ללא ילדים; האישה בגיל מתקדם יחסית; האישה קיבלה כבר טיפולים תרופתיים שלא הצליחו; האישה קיבלה טיפול הורמונלי במחזור זה (תרופתי או בזריקות) שמגדיל את הסיכויים להצלחה בהזרעה מלאכותית, ומלבד זאת גם רוצים למנוע צורך בטיפול הורמונלי כזה פעם נוספת. בהצטרף נתונים אלו ונתונים נוספים יחד, כולם או חלקם, תיתכן אפשרות להתיר נתינת זרע בידיים סמוך למועד ההזרעה המלאכותית כשחל בתשעה באב; יש פוסקים שהתירו במצבים כאלה נתינת זרע בידיים כיוון שנחשב דבר האבד, ויש פוסקים שאסרו להוציא זרע בידיים לצורך הזרעה מלאכותית בתשעה באב.
קלהסג. יש מי שהתיר לאדם שאשתו עוברת טיפולי פוריות ואירעה אצלו אבלות, ולכן נאסר בחיי אישות עם אשתו, לקיים בכל זאת יחסי אישות עם אשתו לצורך טיפולי הפוריות, כיוון שהטיפולים הם דבר האבד, ויש מי שאסר תשמיש והורה לתת זרע בידיים במקרה כזה. ויש מי שהציע להתיר לצורך נתינת הזרע חימום על ידי חיבוק ונישוק ללא תשמיש. ויש שהורו שאין אפשרות להתיר נתינת זרע, ואין ברירה אלא לדחות את הטיפול לחודש הבא. למעשה, יש לדון בכל מקרה לגופו.
קלוהזרעה מלאכותית כשאין אפשרות לקיום יחסי אישות
קלזהפִּסקה שלפנינו מבוססת על הדעות שכשאין ברירה אחרת מותר להוציא זרע בידיים לצורך טיפולי פוריות. אפשרויות נוספות לנתינת זרע הובאו לעיל בפִּסקה 'נתינת הזרע - הדרכה מעשית', עמ' 305-304.
קלחסד. אם הבעל לא יכול לקיים יחסי אישות, כגון שהוא חולה או נכה, ולאחר כל הבדיקות וחוות הדעת הרפואית, הפתרון הרפואי היחידי הוא הזרעה מלאכותית, מותר לבצע הזרעה מלאכותית מזרע הבעל על ידי נתינת זרע הבעל בעזרת מכשיר המיועד לכך (PVS), וכשאין אפשרות כזאת - גם על ידי נתינת זרע בידיים. יש צורך בפסיקה אישית של מורה הוראה לזוג, המתירה פעולה כזאת.
קלטסה. אם הבעל לא יכול לקיים יחסי אישות עם אשתו כיוון שהוא נעדר מביתו דרך קבע, כגון שהוא בכלא, יש צורך בהשתדלות עם הממונים עליו כדי לאפשר לו להיות עם אשתו כדרך כל הארץ. אם כל המאמצים לא הועילו והטיפול דחוף, כגון שהאישה בגיל מתקדם יחסית ויש חשש שעד שהבעל ישתחרר מכלאו תידרדר פוריות האישה במידה ניכרת, מותר לבצע הזרעה מלאכותית אפילו על ידי נתינת זרע בידיים, בהיתר של מורה הוראה ובפיקוח הלכתי.
קמסו. בני זוג שמנועים מלקיים יחסי אישות תדיר, כיוון שהאיש נעדר מביתו לעתים תכופות, כגון שהוא בצבא בתפקיד חיוני, ואינו שולט על זמני החופשות שלו בבית – אם בני הזוג נמצאים ממילא בטיפולי פוריות, ובזמן הביוץ לא יוכל הבעל להגיע לביתו, אפשר להקפיא מראש זרע שלו לצורך הזרעה מלאכותית, למקרה שבו ברור שלא תתאפשר הגעתו של הבעל בזמן הביוץ או סמוך לו. יש לציין שהיתר זה מיועד למקרים מיוחדים שבהם סיכויי ההריון גבוליים, והחמצה של הזדמנות טובה להרות עלולה לא לחזור במהרה.
קמאסז. אם הוציאו זרע מהבעל לצורך הזרעה מלאכותית באשתו עקב בעיות ביחסי אישות, יש להחזיר את הזרע לרחם בצורה הטובה ביותר מבחינת סיכויי ההצלחה להריון. על כן צריך להכין את הזרע כראוי במעבדה לצורך ההזרעה המלאכותית ולהזריקו לרחם ולא לבצע הזרעה מלאכותית לבד בבית.
קמבטיפולי פוריות לזוג בהליכי גירושין
קמגסח. אין מקום לכך שבני זוג הנמצאים בהליכי גירושין יבצעו טיפולי פוריות. יש מקום לשקול טיפול כזה רק כאשר הוא חלק מטיפול זוגי של מומחה לדבר, המכיר את בני הזוג ומלווה אותם מקרוב, והוא ממליץ על טיפול כזה, וסבור שטיפולי הפוריות יסייעו בהבאת שלום בית.
קמדסיוע בטיפולי פוריות ובהזרעה מלאכותית לבני זוג ללא מסוגלות הורית מלאה
קמהסט. מעיקר הדין, בעל ואישה פתאים ללא מסוגלות הורית, שמומחים המוסמכים לכך קבעו שאינם יכולים לטפל בילדים, נחשבים לאנוסים ופטורים מקיום מצוות פרייה ורבייה.
קמוע. בני זוג שהם בעלי פיגור שכלי שמטפלים בהם ומלמדים אותם, לעתים מגיעים לרמות הבנה בסיסיות ולעתים הם אף מתפקדים ממש כפיקחים. אם אדם כזה למד ומסוגל לתקשר ולהבין ככל אדם, יש פוסקים שכתבו שדינו כפיקח וחייב במצוות ככל אדם. ויש מי שנתן כלל, שפתי וכן מפגר, חייבים במצוות שהם מבינים אותן, ופטורים ממצוות שאינם מבינים אותן.
קמזעא. למרות הפטור שיש לבני זוג ללא מסוגלות הורית ממצוות פרייה ורבייה, אם בני זוג כאלה, הסובלים מבעיות פוריות, מבקשים עזרה בהבאת צאצאים לעולם, יש מי שכתב שצריך לעזור להם בדרך הרגילה, אך אין לעשות טיפולי פוריות חיצוניים כמו הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית. וכל זה רק אם אחד מבני הזוג מצטער מזה והוא דורש ומבקש רפואה, אבל אם רק המשפחה הקרובה מבקשת את זה, יותר טוב להימנע. ויש מי שאומר שאין לסייע להם סיוע של ממש אלא רק במידע מינימלי, ו'שֵב ואל תעשה' עדיף במקרים כאלה. ויש מי שהורה שאם מדובר בפיגור או במחלת נפש קלה, והחולה מוגדר כאדם בר דעת החייב במצוות, מצווה לעזור לו בטיפולי פוריות, מפני שהוא חייב בפרייה ורבייה.
קמחעב. למעשה יש לבחון מסוגלות הורית בכל מקרה לגופו, בצורה רגישה ואחראית על ידי מומחים מתחומים שונים, ולפעול בהתאם לכך. יש לבחון לא רק את בני הזוג אלא גם את מערכת התמיכה המשפחתית והחברתית שהם מקבלים.
קמטייבום בהזרעה מלאכותית
קנעג. אם קיימו הזרעה מלאכותית מהיבם ליבמתו, לא קיימו בדרך זו מצוות ייבום, כי מצווה זו תלויה במעשה ממשי של ביאה, כמו שנאמר במפורש:"יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ", וממילא עדיין תהיה זקוקה לחליצה.
קנאשאיבת זרע מבעל מחוסר הכרה
קנבעד. בעל מחוסר הכרה, אף שלא הבעל ולא האישה מקיימים מצוות פרייה ורבייה בדרך זו של שאיבת זרע ממנו, שהרי הבעל פטור ואינו יכול לקיים מצוות כשאינו בהכרה, וגם האישה פטורה ממצוות פרייה ורבייה; הרי מעיקר הדין אין איסור בדבר זה, כי הוצאת הזרע נעשית לצורך הולדת ילדים, ובפרט יש מקום להתיר אם אין לזוג כלל ילדים. אכן יש שאסרו פעולה כזו, מחשש להוצאת לעז על האישה ועל הוולד, לפריצות, ולפגיעה בטובת הילד שיגדל ללא אב.
קנגהזרעה מלאכותית לאחר פטירה
קנדהדיון מורכב משאלות משנֶה. נדון תחילה בכל שאלה לעצמה ורק בסוף תובא התייחסות כללית.
קנהשאיבת זרע לאחר פטירה
קנועה. מבחינה רפואית אפשר לשאוב תאי זרע מאדם שמת בתוך 24 שעות לאחר פטירתו.
קנזעו. אסור לשאוב זרע ממת בגלל ניוול המת ובגלל איסור הנאה מן המת, ועוד חששות שונים. ויש שהורו שאין איסור ניוול המת, אך יש בכך איסור הנאה מן המת, ואין להתיר זאת בתנאים רגילים.
קנחעז. מבחינה הלכתית עקרונית יש מי שכתב שאם הסכים הבעל לפני מותו שייקחו ממנו זרע לאחר מותו לצורך הפרית אלמנתו, או שיש אומדן ברור שהוא היה מסכים לפעולה כזאת, היה מקום מעיקר הדין להתיר פעולה כזאת. למעשה גם פוסקים אלו התנגדו לביצוע הפעולה הזאת.
קנטשימוש בזרע קפוא של נפטר
קסעח. יש מי שהורה שאם אדם נשוי היה בא לשאול האם להשאיר זרע קפוא מחשש שימות, ייתכן שהתשובה הייתה לאיסור. שמא האישה לא תסכים להפריה אחרי מיתה, או שמא המבחנה תישבר וכיוצא בזה, ונמצא שהוצאת הזרע הייתה לבטלה. וגם אם תלד, יש דעות שאינו מקיים בזה פרייה ורבייה וגם יש דעות שהילד לא מתייחס אחריו.
קסאעט. אין להשתמש בזרע קפוא של אדם שנפטר כדי להעמיד לו צאצאים לאחר מותו. ולא די בכך אלא שזרע קפוא של אדם שנפטר - יש להשמידו. אם מדובר באדם שאין לו ילדים, והשאיר זרע, והביע רצון שישתמשו בזרע זה כדי להעמיד לעצמו שם ושארית, והמשפחה רוצה מאוד לקיים את בקשתו, ישאלו שאלת חכם.
קסבפ. אפילו במקרה שהנפטר היה נשוי והשאיר זרע קפוא, אין להשתמש בזרעו כדי להפרות את אלמנתו. דעה נוספת, להלכה ולא למעשה, מובאת כאן בהערה.
קסגיוחסין
קסדפא. יש הסוברים שהנולד מהזרעה מלאכותית לאחר מיתה נחשב כבנו של המת לכל דבר, הן ליוחסין, הן לירושה. אך לעומת זאת יש סוברים שבהפריה מזרעו של המת, אין לנולד שום ייחוס למת, לא לעניין ייחוס משפחתי, לא לעניין ירושה ולא לשום משמעות אחרת. ויש שהורו שאם הזרע נשאב לאחר מיתה, לכל הדעות אין הוולד מתייחס אחר בעל הזרע.
קסהפב. אף לפי השיטות שהנולד מהזרעה מלאכותית לאחר המוות מתייחס לאביו לכל דבר, הולדת ילד מהזרעה מלאכותית לאחר מיתת האב אינה מבטלת את דין היבום שנקבע בשעת המיתה אם נפטר ללא צאצאים. וראה עוד בהלכה הבאה.
קסופג. אם ביצעו הזרעה מלאכותית בחיי הבעל, אף אם נפטר מיד לאחר ההזרעה בטרם היה סיפק לזרע להפרות את הביצית, בכל זאת נחשב הוולד כבנו לכל דבר ועניין, וגם פוטר את אימו מחליצה.
קסזפד. "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" – אי אפשר לקיים מצוות לאחר פטירה, לכן אם תתבצע פעולה של הזרעה מלאכותית מזרעו של אדם שנפטר, וייוולד כתוצאה מכך ילד, לא נחשב שקיים בכך מצוות "פְּרוּ וּרְבוּ" לאחר מותו, אף לפי השיטות הסוברות שילד כזה מתייחס אחר אביו. ויש מי שאמר שקיים מצוות "לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ".
קסחפה. ליורשים של הנפטר אשר מתנגדים ליצירת יורש חדש שינשלם מירושתם אין שום מעמד בשאלה זו.
קסטהתייחסות לשאלת ממזרות בהזרעה מלאכותית לאישה נשואה מתרומת זרע לאחר פטירת תורם הזרע, תובא להלן, פרק נה - 'תרומת זרע', עמ' 446.
קעסיכום ומדיניות למעשה
קעאפו. לאחרונה עלו שאלות על מקרים של רווקים שנפטרו ומשפחתם מבקשת להעמיד להם צאצאים מזרעם המוקפא, ויש אפילו דעות בציבור המצדדות להקפיא מראש זרע לחיילים מחשש שימותו בקרב ואז אפשר יהיה להעמיד להם צאצאים אחרי מותם. שאלות אלו הן שאלות חמורות ביותר, והן טעונות מטענים רגשיים עצומים.
קעבהנושא עדיין לא נידון כל צרכו, אך גישת מכון פוע"ה המובעת בזהירות היא שאין לבצע פעולות כאלה, בעיקר בגלל טובת הילד, דהיינו שלכתחילה אין להביא לעולם ילד ללא אב.
קעגנשים רבות בודקות את עוברן במהלך ההריון, ונזהרות לא להביא לעולם ילדים נכים, לעתים גם בניגוד להלכה. בהבאה לעולם של ילד שנולד מזרע לאחר מות האב התורם, יש הקבלה מסוימת למציאות שעלולה להיות בה נכות רגשית. אמנם יש מצבים שכיחים של ילדים יתומים הגדלים רק עם אמם, עקב תאונות, מלחמות וטרור. במקרים כאלה אפשר לומר את הפסוק "אני מחצתי וארפא", והקב"ה לעתים מקדים רפואה למכה.
קעדאין ביכולתנו למנוע כליל תאונות ומלחמות, אך יש ביכולתנו להשתדל מראש להביא לעולם ילדים במסגרת הטבעית כפי שיצר הבורא, מסגרת של אב ואם. הבאה לעולם של ילד שמראש אין לו אב, יכולה אמנם להביא שמחה גדולה לאמו, אך ייתכן ששמחה זו באה על חשבון אומללותו של הילד שיוולד מראש למציאות קטועה, ללא אב. מבחינה מוסרית זו בעיה לגרום שמחה לאדם אחד על חשבון אומללותו של אדם אחר.
קעהבנוסף לכך, לא ברור אם מבחינה הלכתית ילד כזה מיוחס אחר אביו, ועלולות להיווצר גם בעיות נוספות, ראה להלן, פרק נה – 'תרומת זרע', עמ' 440.
קעומעבר לכך עלולה להיווצר גם מציאות של מדרון חלקלק, כגון חשש שהאישה תזנה עם אדם אחר ותטען שהרתה מזרע בעלה המנוח.
קעזבהצעה להקפיא מראש זרע לחיילים, נוסף על כל החששות דלעיל גם חשש לפגיעה מוראלית קשה במתגייסים צעירים שייחשפו למשמעות המפחידה של רעיונות מסוג זה. בנוסף לכך, הנוהל הקיים מחייב את בדיקת הזרע המוקפא לפני שמירתו. נוהל כזה עלול לגלות לחיילים רבים שיש להם בעיית פוריות מסוימת, ולגרום להם לקושי נפשי גדול.
קעחהתייחסות לשאלה האם יש חובה לבצע טיפולי פוריות, הובאה לעיל, פרק כה – 'פרייה ורבייה', בפִּסקה 'מידת ההשתדלות', עמ' 21.
קעטהתייחסות לשאלות - האם יש עילה לגירושין עקב חוסר הסכמה לביצוע טיפולי פוריות נצרכים, והאם אפשר לכפות טיפולי פוריות על בן הזוג, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק ט - 'נישואין עם בני זוג שאינם יכולים ללדת', עמ' 102–105.