ספר פוע"ה — כרך שני; פוריות, חלק שביעי; טיפול באי פוריות 53

בהגדרות

גפונדקאות (Surrogacy) – נשיאת עובר מחומר גנטי שאינו של האישה ההרה ובן זוגה עד להולדתו, לשם מסירת היילוד לאחר הלידה להורים מיועדים. האישה שנושאת את העובר ויולדת אותו נקראת אם פונדקאית (Surrogate mother).

דרקע רפואי

הפירוט מעשי של האפשרויות השונות לפונדקאות:

וההתייחסות כאן היא רק לאפשרויות הרפואיות ולא לבחינה ההלכתית או האתית שהתייחסות אליהן תובא בהמשך.

ז1. פונדקאות רגילה היא מצב שבו האישה אינה מסוגלת להחזיק את ההריון. לפיכך יוצרים בהפריה חוץ גופית קדם עובר מזרע הבעל ומהביצית של אשתו, ומשתילים את קדם העובר ברחמה של אישה זרה, פונדקאית. בדרך כלל כשדנים בפונדקאות מתייחסים למצב כזה.

ח2. יש מצבים שבהם – נוסף על חוסר האפשרות להחזיק הריון ברחם – גם אין לאישה ביציות. במצבים כאלה אפשר לקחת ביצית מאישה אחרת, שלישית, להפרותה בזרע הבעל ולהחזירה לפונדקאית. הוולד הנולד מועבר לבעל הזרע ולאשתו החוקית, שאינה פורייה.

ט3. במצב שבו יש לאישה ביציות אך היא זקוקה לפונדקאות, ובנוסף לכך לבעלה אין זרע. מבחינה רפואית אפשר להפרות את הביציות בזרע של תורם, ואחרי ההפריה להחזיר את קדם העוברים לאם פונדקאית. גם במצבים כאלה הוולד הנולד מועבר לבעלת הביציות ולבעלה החוקי, שאינו פורה.

י4. פונדקאות תחליפית-מלאכותית היא מצב שבו הפונדקאית עוברת הזרעה מלאכותית עם זרע מהבעל של אישה לא פורייה. הפונדקאית 'תורמת' את הביצית וגם את השימוש ברחם. במקומות רבים בעולם שבהם הותרה פונדקאות מקובל שאין נוהגים כך, וגם לא משלבים כך תרומת זרע. פעולה כזאת אינה מותרת על פי החוק גם במדינת ישראל.

יא5. במצב של בני זוג ששניהם אינם פוריים, אפשר מבחינה רפואית לקחת זרע מאדם פורה וביצית מאישה פוריה, ואחרי הפריית הביצית להחזיר את העובד לרחם של אישה פונדקאית, שלישית. למעשה מדובר באימוץ לכל דבר, מפני שאין קשר גנטי כלשהו בין בני הזוג ובין הילד שייוולד. התייחסות לאימוץ תובא להלן בכרך הרביעי, פרק צו - 'אימוץ ילדים', מעמ' 189 ואילך.

יבהסיבות הרפואיות לשימוש בפונדקאות – במקרים שבהם אין לאישה רחם, או שרחמה אינו תקין ולכן היא אינה מסוגלת לשאת הריון, או שהיא סובלת מהפלות טבעיות חוזרות מסיבה שאינה ניתנת לתיקון, או כשעובי רירית הרחם אינו מאפשר קליטה של העובר, או שיש לאישה בעיות בריאותיות והיא אינה מסוגלת להיכנס להריון או להחזיק הריון, או שההריון עלול לסכן אותה; במקרים כאלה אפשר להיעזר בפונדקאית.

יגרקע משפטי

ידהחוק קובע חמישה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדי להתיר השתלת ביצית מופרית בפונדקאית.

טו1. הסכם בכתב בין הפונדקאית להורים המיועדים אשר אושר על ידי 'ועדת האישורים'.

טז2. הצדדים הם בגירים תושבי ישראל.

יז3. הפונדקאית אינה נשואה ואינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. המונח 'קרובת משפחה' כולל אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת דוד או בת דודה. אם ההורים המיועדים לא הצליחו, אחרי מאמץ סביר, למצוא פונדקאית לא נשואה, רשאית ועדת האישורים לאשר הסכם עם פונדקאית נשואה.

יח4. הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית אינה של הפונדקאית. הביצית יכולה להיות של האֵם המיועדת, ואז הילד קשור קשר גנטי לשני ההורים המיועדים, או שהביצית יכולה להיות של תורמת אנונימית ואז יש קשר גנטי רק לאב המיועד.

יט5. הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האֵם המיועדת. כאשר כל הצדדים להסכם אינם יהודים, יכולה הוועדה לסטות מהוראה זו.

כתנאי התאמה נוספים גובשו ונקבעו בוועדת האישורים:

כא1. גיל המועמדת להיות האֵם הנושאת יהיה לא פחות מ-22 ולא יותר מ-38 בעת הגשת המסמכים לוועדה.

כב2. מועמדת להיות אם נושאת צריכה להיות אם שהרתה וגידלה ילד אחד לפחות, ומי שעברה לא יותר משלוש לידות, ולא יותר מלידה אחת בניתוח קיסרי. תהליך האישור למועמדת יחל רק בתום שנה מלידתה האחרונה. לא תאושר מועמדת שכבר ילדה פעמיים בתהליך פונדקאות.

כג3. גילם של ההורים המיועדים יובא בחשבון לצורך בחינת התאמתם לתהליך. על פי מדיניות הוועדה, ככל שגילה של האֵם גבוה מגיל ההורות הטבעי והמקובל (גבוה מגיל 48–54 ) יעלה משקלו של מדד זה במסגרת כלל שיקולי הוועדה. בפועל, ועדת האישורים מאפשרת גיל מקסימלי של 54 לאישה המגדלת את הילד. יש לזכור שמרגע האישור של הוועדה ועד שהושג הריון יכול לעבור זמן של שנתיים–שלוש ויותר.

כדמעמד הילד שנולד מהריון של פונדקאית - החוק מתייחס באריכות לנושא מעמד הילד שייוולד. האפוטרופוס הבלעדי על הילד מעת לידתו ועד למתן 'צו הורות' בידי בית משפט יהיה 'עובד סוציאלי לפי חוק' (שנקרא בעבר 'פקיד סעד') שנקבע לכך. הילד יהיה במשמורת ההורים המיועדים ויימסר להם סמוך ככל האפשר לאחר הלידה. החוק קובע שההורים יגישו בקשה למתן צו הורות תוך שבעה ימים מיום לידת הילד, ובית המשפט יתן צו כזה, אלא אם תסקיר פקיד הסעד יצביע על כך שהדבר נוגד את טובת הילד.

כהעל פי חוק הפונדקאות, בית המשפט לא יאשר לאם הנושאת לחזור בה מההסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד, אלא אם לאחר קבלת תסקיר פקיד הסעד נוכח בית המשפט כי חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד, ובלבד שלא ניתן עדיין צו הורות. ספרים ומאמרים משפטיים ארוכים נכתבו בקשר לחוזה בין הפונדקאית לבין בני הזוג - על חוקיותו, על הגדרת ההורות, דיני ירושה, אימוץ, טובת הילד, האפשרויות לאכיפת החוזה ופיצויים במקרים שאחד הצדדים חוזר בו מההסכם, ועוד בעיות ושאלות מתחום המשפט והמוסר הנובעות ממצב מורכב זה, ואין כאן מקומן.

כורקע סוציאלי – נוהל מסירת ולד מפונדקאית להורים מיועדים

כזעל פי נוהל משרד הבריאות התינוק יימסר להורים המיועדים מיד לאחר הלידה, בנוכחות עובדת סוציאלית. למעשה, לפעמים התינוק נולד בזמן שאין עובדת סוציאלית במקום, והתינוק נמסר להורים המיועדים גם ללא נוכחותה, מפני שהפונדקאית מסיימת את תפקידה בעצם הולדת התינוק, וכל האחריות של הטיפול בתינוק נמסרת להורים המיועדים. הצוות הרפואי יודע, בדרך כלל, מראש מי הם ההורים המיועדים, ואפשר למסור להם את התינוק גם ללא נוכחות העובדת הסוציאלית. מבחינה מעשית ההורים המיועדים נמצאים במרכז הרפואי בזמן הלידה, אולם גם אם לא הגיעו לפני הלידה או במהלכה, התינוק לא יושאר אצל הפונדקאית אלא יועבר לאחריות הצוות הרפואי עד להגעת ההורים המיועדים.

כחמבחינה משפטית, על פקידת הסעד להגיע תוך 24 שעות כדי להסדיר באופן רשמי את העברת התינוק מהיולדת הפונדקאית להוריו המיועדים. כמו כן, עד מתן צו הורות רשמי על ידי בית המשפט, פקידת הסעד נחשבת לאפוטרופסית החוקית של התינוק. בפועל ההורים המיועדים הם המטפלים בילד מרגע היוולדו ואילך, והם גם מקבלים את התינוק לביתם כשהוא משתחרר מבית החולים, עוד בטרם ניתן צו ההורות.

כטיש אפשרויות שונות לאם המיועדת כדי שתוכל לשהות בקרבת התינוק עד שישוחרר לבית. יש מקומות שבהם תוכל האֵם המיועדת להתאשפז במחלקת יולדות (בעוד הפונדקאית תאושפז במחלקת נשים); לפעמים ההורים המיועדים שוכרים חדר במלונית הסמוכה למרכז הרפואי, כאשר יש כזאת; ולפעמים, אם הם גרים קרוב למרכז הרפואי, ייסעו הביתה ויחזרו.

לחלק מהפונדקאיות מעדיפות לנתק את הקשר עם התינוק מיד לאחר שנולד. לעומת זאת, חלקן מעדיפות לבצע תהליך פרידה מהתינוק. תהליך הפרידה צריך להיעשות בתיאום ובהסכמה עם ההורים המיועדים.

לאהגדרת האמהוּת — הובאה לעיל, פרק נב – 'תרומת ביצית', מעמ' 383 ואילך.

לבמעמד הוולד הנולד מפונדקאית גויה

לגהתייחסות לשאלה האם יש צורך בגיור ליילוד שייוולד מביצית של יהודיה ופונדקאית גויה, או להיפך, הובאה גם לעיל, פרק נב - 'תרומת ביצית', עמ' 390-389.

לדא. כאשר האֵם הפונדקאית גויה, יש שכתבו שהילד צריך גיור, אף על פי שאביו יהודי, כיוון שהילד נחשב כבנה של הפונדקאית לכל דבר. ויש שכתבו שכיוון שהביצית קובעת, אם ביצית מיהודיה הושתלה ברחמה של גויה, אין צורך בגיור. ויש שהורו שעל אף שהביצית קובעת, בכל זאת צריך גיור לחומרה.

להפרייה ורבייה

לוב. ככלל, האב מקיים מצוות פרייה ורבייה על ידי פונדקאות. אך לפי השיטות שהיולדת נחשבת לאם, הילד אינו מתייחס אחרי האב במקרה של פונדקאית גויה, ולכן האב לא קיים פרייה ורבייה.

לזהיתר הלכתי לפונדקאות

לחראה גם לעיל, פרק נב – 'תרומת ביצית', עמ' 393-391.

לטשאלה: אם אשה חרדית חשוכת ילדים, היכולה להביא צאצא לעולם רק בסיוע אם פונדקאית, תפנה אל הרב בשאלה אם לנסות להיות אם בדרך זו, מה ימליץ לה הרב? תשובה: אם התהליך בפיקוח ורישום נאות כהלכה – אמליץ על התהליך. הרב זלמן נחמיה גולדברג, מתוך שו"ת של חברי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, הובא בספר אסיא כרך יג, עמ' 110

מג. מצד עיקר הדין אין איסור הלכתי בביצוע פונדקאות אצל יהודיה פנויה. אמנם פוסקים רבים מתנגדים לפונדקאות מחשש לתקלות שונות.

מאד. אכן יש שכתבו, שאם מדובר בזוג חשוך ילדים ופונדקאות היא הדרך היחידה עבורם להביא צאצא לעולם, יש מקום להמליץ להם לעשות זאת, בתנאי שתהליך הפיקוח והרישום על הפונדקאות ייעשו כהלכה, בדרך שתמנע בעתיד בעיות יוחסין וגילוי עריות.

מבלמעשה, כיוון שמדובר בצורך גדול אצל הזוגות הנזקקים לו, גם חלק מהפוסקים שהתנגדו לפונדקאות, אִפשרו להסתמך על הדעה המתרת.

מגה. גם מי שהתירו פונדקאות במקום הצורך, התירו זאת בתנאי שהפונדקאית תהיה יהודיה פנויה.

מדה.* גם במקרה של זוג שהבעל כהן, מותר להם להשתמש בפונדקאית גרושה או פסולה לכהונה, והבן הוא כהן כשר, ובלבד שהפונדקאית לא נבעלה לכהן והתחללה בכך. הטעם: כשהאם אינה מתחללת, גם הוולד אינו חלל, והאם אינה מתחללת ללא ביאת איסור של כהן.

מהו. אין לאישה נשואה להיות פונדקאית, כיוון שהילד עלול לסבול ממעמד אישי פגום. ויש מי שהתיר בשעת דחק גדול, כשאי אפשר למצוא פונדקאית פנויה, שאישה נשואה תשמש כפונדקאית.

מוז. לשיטת הסוברים שבעלת הביצית היא האֵם, יש מי שהתיר להשתמש בשעת דחק בפונדקאית גויה כשאין אפשרות להשיג פונדקאית יהודיה. אולם לשיטת הסוברים שהיולדת היא האֵם, יש מי שכתב שיש איסור של השחתת זרע במתן זרע לצורך הפריה חוץ גופית, כאשר מתוכנן להשריש את הביצית המופרית ברחם של פונדקאית גויה, כיוון שאין העובר מתייחס אחר זרעו של הבעל היהודי.

מזח. בני זוג שכבר יש להם ילד, וזקוקים לפונדקאות כדי להוליד ילד נוסף, כגון אישה שכבר ילדה ילד ולא יכולה ללדת יותר, והם חפצים בכך מאוד, יש מי שהורה שאפשר להתיר להם פונדקאות, אך אין להמליץ על כך לכתחילה.

מחט. ראוי שהפונדקאית תדאג לכך שהציבור ידע שהיא הרה בתהליך של פונדקאות, כדי שלא יצא עליה שם רע.

מטי. ראוי שהפונדקאית תטבול לפני החזרת קדם העובר לרחמה, למרות שאינו נחשב בן הנִדה.

נההלכה הבאה מתייחסת לאישה החולה במחלה שלא מאפשרת לה להרות, ומעוניינת ללדת על ידי פונדקאות.

נאיא. למתירים פונדקאות בתנאים מסוימים, יש מי שהורה שאין להימנע מלאפשר זאת לאישה הסובלת ממחלה שעלולה לקצר את חייה, מחשש שתשאיר ילד יתום. השקפת העולם העומדת בבסיס דעה זו היא שעדיף לאדם להיוולד עם סיכון להתייתם בגיל צעיר מאשר לא להיוולד כלל. אולם למעשה, השיקול של טובת הילד מחייב בדיקה רפואית של ההורים המיועדים כדי לוודא שיהיו מסוגלים לגדל את הילד, על מנת למנוע הולדת ילד שעלול להתייתם בגיל צעיר.

נבנישואי פונדקאית הרה

נגהפוסקים דנו במקרה של אישה המשמשת פונדקאית לזוג אחר, ובעת הריונה עם הילד שלהם היא חיה עם גבר (אם כי לעתים יש התחייבות של הפונדקאית שלא לנהוג כך); האם מותר לה להינשא תוך כדי הריון או מיד אחרי הלידה כדי למנוע מהם לחיות באיסור.

נדיב. ככלל, אסור לאדם לישא מעוברת חברו או מינקת חברו, גם אם האישה ילדה כבר ומסרה את הילד לגורם אחר לטיפול.

נהיג. כאשר ברור שהאֵם לא תניק את הילד, מותר לה להינשא בתוך 24 חודש. משום כך בפונדקאות, שיש ניתוק מוחלט בין היולדת לבין הילד, יש מקום להקל לה להינשא בתוך 24 חודשים מהלידה. ויש מי שהורה שלפי הדעות שהיולדת נחשבת לאם הוולד, דינה ככל אישה שרוצה להינשא אחרי לידה, ואין זה משנה שהיא מעבירה את הילד למשפחה אחרת.

נויד. יש מקום להתיר לפונדקאית להינשא מיד, גם תוך כדי ההריון, כדי למנוע ממנה ומבן זוגה לחיות באיסור, כיוון שנתעברה שלא כדרך כל הארץ ועל זה לא גזרו חז"ל. ויש שהורו לאסור לפונדקאית להינשא תוך כדי ההריון, עקב החשש לפגיעה בשלום העובר, או מהטעם של 'הלעיטהו לרשע וימות'.

נזשבת

נחטו. לכתחילה, מתחילת החודש התשיעי להריון, צריכים ההורים המיועדים של הוולד לשהות בשבתות ליד בית החולים שבו הפונדקאית עתידה ללדת, כדי שיוכלו לקבל ממנה את התינוק מיד לאחר לידתו, ולא יצטרכו לחלל שבת לשם כך.

נטטז. כדאי להשאיר מראש מזכירה אלקטרונית בשבת עם מענה בקול רם כדי שיוכלו לקבל את ההודעה בשבת ללא צורך לענות, וכך יוכלו להיערך בהתאם.

סיז. בסוג הטלפונים הקיימים כיום, מותר לדבר בטלפון גם לצורך חולה שאין בו סכנה, כשמפעילים אותו בשינוי. מסתבר ששיחה חיונית של ההורים המיועדים עם היולדת הפונדקאית לא תהיה מוגדרת כחמורה פחות מחולה שאין בו סכנה, לכן נראה שבשעת הצורך יש מקום להתיר שיחה כזאת בשבת.

סאיח. אם ההורים המיועדים לא שוהים ליד בית החולים בשבת, ונודע להם שהפונדקאית יולדת בשבת, וחיוני ליולדת שההורים המיועדים יהיו לידה וליד התינוק כדי לקבלו מיד לאחר הלידה, מותר להם לנסוע לבית החולים עם נהג גוי אך לא עם נהג ישראל. עיקר ההיתר כאן הוא מצד התמיכה הנפשית ליולדת, ובמצב שבו היולדת אמנם רוצה שההורים המיועדים יוכלו לקבל את הילד מיד לאחר הלידה. בפשטות עיקר ההיתר הוא לאם המיועדת, אך אם מבחינת טובת הילד הפונדקאית רוצה את שני בני הזוג, אפשר בדוחק להתיר לשניהם לנסוע עם נהג גוי.

סבמבחינה משפטית אין הכרח שהאֵם המיועדת או עובדת סוציאלית תהיינה נוכחות בלידה.

סגיט. מותר לקבל את הילד בשבת מהפונדקאית, ואין בזה חשש של קניין בשבת.

סדפדיון הבן

סהכ. בן שנולד לאם פונדקאית שעדיין לא הרתה מעולם יש לפדותו. אך אם הפונדקאית כבר ילדה קודם לכן, הבן שילדה כעת פטור מפדיון, אף לשיטת הסוברים שבעלת הביצית היא האמא והיא לא ילדה מעולם. אם בעלת הביצית תתעבר לאחר מכן מבעל ישראל כדרך כל הארץ ותלד בן, יש לחייבו בפדיון. כיוון שהמדד הקובע הוא היות הוולד "פטר רחם" לאמו, הילד שנולד לאישה זו מפונדקאית לא פטר את רחמה.

סובעיות מוסריות ואתיות הכרוכות בפונדקאות

סזבשולי הפרק אי אפשר להימנע משאלות מוסריות כבדות משקל הכרוכות בפונדקאות, כגון: האם הרחקת ילד מהפונדקאית שילדה אותו היא פעולה מוסרית לכתחילה?

סחבדרך כלל מסתירים מהילד את זהות הפונדקאית-היולדת, ועל כך צריך לשאול: האם האלמוניות שנוצרה לא פוגעת בילד? האם ראוי להחליט עבור אדם אחר שלא יידע לעולם מי היא יולדתו, זו שנשאה אותו ברחמה תשעה חודשי הריון?

סטכאן עולה השאלה האם יש מקום לומר לילד שנולד מפונדקאית, והאם יש מקום לחשוף בפניו את פרטיה ולהכיר אותה, וכיצד מידע כזה ישפיע על זהותו.

עאם המידע לא יועבר לילד – כיצד יושפע מחיים בצל סוד? שמירת סוד צורכת אנרגיה נפשית ועלולה לגרום לניכור, אשמה, חשדנות ובושה. קיימת דאגה שהסתרת המידע מהילד תהווה סוד שתהיה לו השפעה לא מודעת על ההורים ועל הילד. תמיד קיים החשש שמא הסוד יתגלה לילד באופן שאינו נשלט על ידי ההורים ובזמן ובאופן שאינו מתאים לחשיפה משמעותית כזאת.

עאכא. הסברה הפשוטה אומרת שאין להסתיר מהילד את עובדת היוולדו מפונדקאות. עיתוי הגילוי והדרך שבה ייעשה כדאי שיבואו תוך כדי התייעצות מקצועית. אך שונה הדבר אם ההורים הצליחו להסתיר את הפונדקאות, כגון שנסעו לכמה חודשים לחו"ל בזמן הפונדקאות, וחזרו עם ילד, והציבור סבור שהאישה ילדה את הילד בחו"ל.

עבהתייחסות לשאלה האם לספר לילד שנולד לפונדקאית גויה ועבר גיור או גיור לחומרה, הובאה לעיל, פרק נב – 'תרומת ביצית', עמ' 400 .

עגכך לגבי הילד, אך גם לגבי הפונדקאית – אי אפשר להתעלם מהקושי הנפשי של נשים פונדקאיות למסור את התינוק שהרו ושילדו להורים 'המזמינים'. למרות כל ההסכמים החתומים וההתחייבויות הברורות, הרגש האימהי היסודי מקשה מאוד, ולעתים ממש לא מאפשר, ניתוק רגשי כה חד בין הפונדקאית לבין פרי בטנה.

עדעל אף כל האמור לעיל, צריך להביא בחשבון את החסד הגדול שעושה הפונדקאית עם ההורים, ולזכור שעל ידי פעולתה היא בעצם מחיה משפחה. בפרט כשהדברים נעשים מתוך חשיבה מוקדמת, הסכמה, על פי חוק, בצורה מסודרת ואחראית, בליווי פסיכולוגי מתאים, ולאחר פריסת מכלול השיקולים בפני הפונדקאית.

עהבנוסף לכך, תהליך הפונדקאות הוא נושא מורכב ביותר מבחינה משפחתית, ועלול לגרום לקשיים פסיכולוגיים מורכבים. התלות של ההורים הגנטיים בפונדקאית עלולה ליצור אצלם מתחים ולהשפיע על הזוגיות שלהם. עלולה להיות פגיעה באם המיועדת לגדל את הילד ובנשיותה מעצם העובדה שאינה יכולה להרות וללדת את הילד, ובמיוחד בא הדבר לידי ביטוי אם הביצית לא נלקחה ממנה אלא מאישה אחרת, כך שאין קשר גנטי בינה לבין הילד שייוולד.

עוהפונדקאות משפיעה גם על ילדיה של הפונדקאית עצמה. בין השאר משפיעים מצבה הבריאותי והנפשי של אמם בזמן ההכנה להריון, ובזמן ההריון והלידה; השפעת מסירת הילד על האֵם; דרך ההסבר לילדים של הפונדקאית על הפונדקאות ועל מסירת הילד שילדה, העלולה לגרום להם לפחד מנטישה; השינוי שחל בחייהם כאשר האֵם הייתה בהריון וטופלה בתשומת לב רבה על ידי ההורים הגנטיים של התינוק, לבין מה שהתרחש לאחר 'נטישת' בני הזוג את הפונדקאית.

עזיש להביא בחשבון שלעתים קרובות ילדי הפונדקאית כבר חוו פרידה לפני כן - בעקבות מוות או גירושין, או שנולדו לאם חד הורית, כיוון שבדרך כלל רק אישה פנויה שכבר ילדה יכולה להיות פונדקאית במדינת ישראל. פחדים ורגשות טעונים כאלה עלולים להוסיף קושי לחיי משפחתה של הפונדקאית שהם כבר מורכבים ממילא.

עחנושא הפונדקאות כולל בתוכו שאלות מורכבות נוספות. חלקן קשורות לזיקה בין הפונדקאית לבין הילד ובין הפונדקאית לבין הוריו הגנטיים. כגון: האִם הפונדקאית מעבירה לילד חומר גנטי תוך כדי הריון? כיצד יש לנהוג אם ייוולד ילד פגוע שההורים יסרבו לקחת אותו? הבעיה מורכבת יותר אם הפגם הוא כתוצאה מבעיה רפואית או מנתוני הפונדקאית עצמה.

עטהתייחסות להשתלת רחם תובא להלן בכרך הרביעי, פרק פב – 'כריתת רחם ותחליפיה' עמ' 36–37.