ספר פוע"ה — כרך שלישי; הריון ולידה, חלק אחד עשר; הנקה, ברית מילה ופדיון הבן 72

בחליבה היא מלאכה האסורה בשבת מן התורה, כיוון שהיא בגדר מפרק שהוא תולדה של מלאכת דש. יניקה של אדם ישירות מהבהמה נחשבת כאיסור דרבנן מפני שהיא נחשבת לחליבה בשינוי. לעומת זאת, יניקה של התינוק ישירות מאמו נחשבת אכילה כדרכה ללא שינוי, ולמרות זאת היא מותרת כיוון שזה מזונו של התינוק. אולם אם האישה תשאב את החלב לתוך כלי בשבת יש בכך איסור תורה שאין להתירו אלא במקום חשש פיקוח נפש. לעומת זאת, שאיבה לאיבוד אסורה רק מדרבנן.

גככלל, שמירת השבת לא אמורה לפגוע בהנקה, וכפי שהובא לעיל, פרק עא – 'הנקה', עמ' 316, ההשקפה היהודית וההלכה רואים חשיבות גדולה בהנקה.

דלא תקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדרה ותניק את בנה. תוספתא, שבת פרק י, הלכה ד

המותר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחוז התינוק הדד ויינק. שלחן ערוך, אורח חיים, סימן שכח, לה

והנקה בשבת

זא. מותר לאישה להניק כדרכה בשבת, ומותרת להניק אפילו בזמן הסמוך לצאת השבת כשאין שום חשש שהתינוק יסתכן בהמתנה מועטת כזאת.

חב. אם התינוק זקוק לכך, כגון שאינו רוצה להתחיל לינוק, מותר לאישה לקלח מעט חלב לתוך פיו כדי שיתחיל לינוק, אך אסור לה לשאוב מהחלב שבדדיה לתוך כלי.

טשאיבת חלב אֵם בשבת וביום טוב

יג. שאיבת חלב בשבת אסורה מהתורה, זו מלאכת מפרק שהיא תולדה של מלאכת דש.

יאד. יש סוברים שאין איסור תורה לשאוב חלב ביום טוב. למעשה, כאשר יש צורך לשאוב חלב אֵם ביום טוב, יש לנהוג לכתחילה כמו בשבת, כפי שיפורט להלן, בפִּסקאות הבאות.

יבשאיבת חלב בשבת וביום טוב לצורך המניקה או בגלל ריבוי חלב

יגה. אישה מניקה שיש לה עודף חלב והיא סובלת בשל כך, יכולה לקלח את החלב העודף לתוך כיור. שאיבת חלב לאיבוד אסורה מדרבנן, ובמקום צער או חולי חכמים לא גזרו. כיוון שההיתר במקרה כזה הוא משום צער האישה, לא התירו לשאוב את החלב לתוך כלי כדי להשתמש בו, אלא התירו לשאוב רק באופן שהחלב הולך לאיבוד.

ידו. אם קשה לאישה לקלח את החלב לתוך כיור, מותר לה להיעזר במשאבה חשמלית שמופעלת על ידי שעון שבת, וישימו בכלי שלתוכו מקלח החלב מי סבון, כדי לקלקל את החלב וכך השאיבה תיחשב לאיבוד. אם אין אפשרות כזאת, יש להקפיד לרוקן את החלב לכיור לעתים קרובות, כך שיצטבר בכלי פחות מכשיעור, שהוא כגרוגרת – ככפית וחצי. להלן יפורטו סוגי המשאבות, ואיזה סוג יש להעדיף.

טוז. לכתחילה אסור לאישה המניקה לשאוב חלב בשבת לאחר גמר ההנקה רק כדי לעורר ריבוי חלב, אם אין לה צער בעודף החלב. אך אם יש בריבוי החלב צורך לתינוק, כגון שיועצת הנקה סבורה כך, מותר לה לשאוב לאיבוד, כפי שפורט לעיל. ויש שכתבו שאין להתיר כלל שאיבת חלב בשבת לצורך ריבוי חלב, כיוון שאין זה ממש לצורך מזונו של התינוק בשבת, אלא אם כן יש חשש אמיתי שאם לא תוציא את החלב בשבת יחסר לתינוק.

טזח. אסור לשאוב את עודף החלב בשבת לתוך כלי, גם אם ישתמשו בחלב לאחר השבת לשם פיקוח נפש, כגון להעבירו במוצאי שבת לבנק חלב, כי אין זה צורך השבת. ויש מי שכתב שבימינו נשתנתה המציאות, ואם החלב נשאב בהיתר, כגון לצורך המניקה, אין לאבדו, כיוון שאפשר להקפיאו לצורך שימוש של תינוקות אחרים שעשויים להיות זקוקים לכך מדין פיקוח נפש. וראה להלן, הלכות ‎יב-יג, שגם לפי המחמירים, יש אופנים שבהם מותר להשתמש בחלב שנשאב בשבת בשביל התינוק גם שלא במקום פיקוח נפש.

יזשאיבת חלב בשבת וביום טוב לצורך התינוק

יחט. במקרים שבהם הכרחי להשתמש בשבת בחלב אֵם שאוב, האפשרות המועדפת היא להכין כמות חלב אֵם מבעוד יום. במידת הצורך אפשר גם להקפיא חלב אֵם, ואם חלב זה יוכל לספק את צרכי התינוק, אין צורך ואין היתר לשאוב בשבת. ויש מי שכתב שכיוון שהאופן הרגיל הוא יניקה של חלב טרי, והקפאה היא בעצם 'תחבולה', אין חובה לשאוב מראש ולהקפיא.

יטי. כאשר אין חלב שאוב מבעוד יום, התירו שאיבת חלב להזנת התינוק במקרים שיש בהם פיקוח נפש או חשש פיקוח נפש, כגון תינוק שאינו מסוגל לינוק בכוחות עצמו והוא רגיל בחלב אֵם בלבד, וכל שכן אצל פגים.

כיא. תינוק בריא, שברור שיוכל להסתדר גם ללא חלב אֵם, כגון שניזון מתחליפי חלב גם בימות החול, אין להתיר לשאוב עבורו חלב אֵם בשבת.

כאיב. ההיתר לשאוב חלב לצורך פיקוח נפש הוא אך ורק לאותה שבת. כיוון שלהזנת התינוק בימות החול אפשר לשאוב חלב בימות החול, אסור לשאוב חלב בשבת כדי להקפיאו להזנה עתידית של התינוק. אך אם נשאב חלב בהיתר בשבת, והתינוק לא גמר את כל הכמות, אין חובה לשפוך את הנותר.

כביג. למרות האמור בהלכה הקודמת, אם יש צורך מיוחד של פיקוח נפש לשאוב חלב אם בשבת לצורך עתידי, כגון שצריך להאכיל את התינוק מיד במוצאי שבת והאם לא תהיה בקרבת מקום, הדבר מותר.

כגיד. גם כאשר מותר לחלל שבת ולשאוב חלב מהאֵם, כדי להאכיל תינוק משום פיקוח נפש, יש דירוג הלכתי שלפיו מעדיפים לעבור תחילה על איסורים פחות חמורים. במקרים שבהם אי אפשר לסייע לתינוק באופן הקל יותר, מותר לחלל שבת גם באופן החמור יותר, משום פיקוח נפש. הכלל ההלכתי נקרא הקל הקל תחילה, ומשמעותו היא שגם כשיש היתר הלכתי לעבור על איסור, יש להימנע מלעבור על איסור חמור אם אפשר לפתור את הבעיה על ידי ביצוע איסור קל.

כדהדירוג ההלכתי יובא להלן בפִסקה 'שאיבה ידנית או חשמלית'.

כהטו. אם התינוק נמצא בבית חולים, והאֵם נמצאת בבית, מותר – במידת הצורך, לשלוח את החלב לבית החולים בשבת אפילו דרך רשות הרבים ואפילו ברכב.

כושאיבה ידנית או חשמלית

כזהעיקרון של הקל הקל תחילה, הובהר לעיל, הלכה ‎יד.

כחטז. כשיש היתר לשאוב בשבת או ביום טוב חלב אֵם לתינוק או לפג, עקב חשש פיקוח נפש, או בשאיבה לאיבוד עקב צער המניקה, יש להעדיף משאבה חשמלית שמופעלת על ידי שעון שבת, מאשר שאיבה ידנית. הטעם הוא שבשאיבה ידנית יש איסור בכל לחיצה ולחיצה. לעומת זאת, במשאבה חשמלית יש איסור אחד בלבד בהפעלה הראשונה, ולאחר מכן המכשיר ממשיך לעבוד בעצמו בכוח החשמל.

כטיז. אם שכחו לסדר למשאבת החלב שעון שבת לפני כניסת השבת, ואין גוי שיכול להדליק עבור האישה המניקה את המשאבה, אפשר להדליק את המשאבה החשמלית בשינוי, כגון בגב היד או בגב האצבע, והדבר עדיף מאשר להשתמש במשאבה ידנית. כלל זה נכון הן בשאיבה לשם האכלת התינוק והן בשאיבה לאיבוד במקום צער. ויש מי שחילקו וקבעו שבמקום שהתירו רק שאיבה לאיבוד, יש להעדיף משאבה ידנית מאשר הפעלת משאבה חשמלית בשבת עצמה.

ליח. מותר לשנות את העוצמה של משאבת החלב כשהיא כבר פועלת בשבת ואין בכך איסור, כיוון ששינוי של עוצמת המשאבה לא נחשב למלאכה. אך אם שינוי עוצמת השאיבה מתבצע על ידי כיבוי מערכת אחת והדלקת מערכת אחרת – אסור.

לאיט. יש מי שהציע לתכנן משאבה שהגביע שלה יוצמד לגוף האישה לפני תחילת השאיבה, כך שלא יהיה צורך להחזיקו ביד במהלך השאיבה, ורק לאחר הצמדת הגביע לגוף האישה תופעל המשאבה על ידי שעון שערוך לכך מערב שבת או על ידי מפסק גרמא, שבמקום צורך גדול הוא מותר לכתחילה. באופן כזה מותר יהיה להשתמש במשאבה כזאת בשבת בשביל תינוק גם שלא במקום סכנה.

לבטלטול חלב אֵם בשבת וביום טוב

לגכ. חלב אֵם שנשאב בשבת וביום טוב הוא מוקצה ואין לטלטלו שלא לצורך, אך מותר לטלטלו בשביל התינוק או לשים אותו במקרר כדי שלא יתקלקל, כדי למנוע צורך בשאיבה נוספת, וחמור מכך משום חשש פיקוח נפש, שמא האם המניקה לא תוכל לשאוב חלב לאחר מכן, או שתתקשה, ונמצא התינוק מסתכן.

לדהכנת אוכל לתינוק רגיש בשבת

להכא. תינוק שאינו מסוגל לינוק בכוחות עצמו והוא רגיל בחלב אֵם בלבד או במאכל אחר מיוחד, וידוע שאם ישנו את מזונו, יש חשש לקלקול המעיים, אם לא הכינו לו מבעוד יום את מאכלו, מותר לחלל עליו את השבת כדי להכין לו את מאכלו, ואל ינסו להאכיל אותו מאכל אחר. ברור שחייבים להכין לתינוק כזה את מאכליו מערב שבת, ואי אפשר להסתמך על כך שיהא מותר לחלל עליו את השבת בדיעבד אם אירע שלא הכינו לו.

לוטיפול המניקה בעצמה

לזכב. המניקה מותרת לנקות את פטמותיה לפני ההנקה, ונכון לעשות זאת על ידי רחיצה בחומר מחטא, אך לא על ידי צמר גפן, כדי להימנע מסחיטה שאסורה בשבת.

לחכג. מניקה שיש לה דלקת בפטמות, מותר לה לקחת תרופות ולהזריק זריקות, לתוך העור ולא לתוך הווריד, כדי למנוע את התפשטות הדלקת, ככל חולה שאין בו סכנה שהתירו לו ליטול תרופות בשבת.

לטכד. אם המניקה צריכה לטפל בעצמה בשבת באמצעות משחה, תכין מלפני השבת פדים מרוחים במשחה ותכסה אותם, כך שתוכל להשתמש בהם בשבת. אם לא הכינה פדים כאלה מערב שבת, היא יכולה לשים משחה על גופה בלי למרוח, ותניח על גבי המשחה את הפדים, או תשים את המשחה על הפד מבלי למרוח אותה. בשבת אסור למרוח משחה על הגוף, משום איסור ממרח, לכן תמרח את המשחה מערב שבת או לחילופין – תשים משחה בשבת על הגוף בלי למרוח אותה.