מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ג; שתי סבות 28
אונחזור שוב בציור שתי סבות בחיובים, ששם אפשר לראות באופן יותר בולט את ההבדלים הדקים שבמדה זו.
בלמשל, אמרינן: "שור ואדם שדחפו לבור לענין נזקין כולן חייבים" (ב"ק נ"ג ע"ב), שזאת אומרת, שהיזק הנעשה ע"י סבות אחדות כל בעלי הסבה חייבים, ובכ"ז אמרינן: "זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וסילקן פטור", אע"פ שגם בכאן נעשה ההיזק ע"י שתי סבות, ע"י הזריקה וע"י הסילוק של כרים וכסתות, ולא עוד אלא שאמרינן, שאפילו "קדם בעצמו וסילקן פטור", אע"פ שהוא עשה בעצמו כל הנזק, אלא שעשה זאת לא ע"י סבה אחת, רק ע"י שתי סבות?
גאלא שזהו ההבדל בין סבה המכשרת לבין סבה שלילית, ב"שור ואדם שדחפו לבור", הנה אע"פ שהסבה העיקרית של הנזק היא שהבור והדחיפה היא רק הסבה המכשרת, ובשביל כך אמרנו שם ג"כ "לעולם קסבר האי פלגא היזקא עביד והאי פלגא היזקא עביד, ודקא קשיא לך בעל הבור משלם פלגא ובעל השור משלם רביע ואידך רבעא מפסיד? משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור, אנא תורא בבירך אשכחתיה, את קטלתיה מאי דאית לי לאשתלומי מהאיך משתלמנא מהאי", כלומר, שהבור הוא הסבה העיקרית, והנזק והשור - רק הסבה המכשרת, אבל עכ"פ גם על הסבה המכשרת יש חיוב, לא כן בזרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות, דסילוק הכרים והכסתות איננו הסבה הישרה של ההיזק ואף לא הסבה המכשרת, אלא סבה שלילית, כלומר, דהזריקה היתה כל הסבה של ההיזק, אלא שמקודם היתה סבה שלילית למנוע את ההיזק והוא סלק את הסבה הזו, ורק באופן שלילי השתתף בהיזק.
דוגם על זה אנחנו צריכים לעמוד, דהנה מהא דאמרינן בכרים וכסתות "שאפילו קדם הוא וסלקן בעצמו פטור", אנו רואים, דבכ"מ כששניהם עשו את השתי סבות שניהם פטורים, הנה אפילו אם עתה אחד עשה את שתי הסבות נמי פטור, אכן, לפעמים אנו מוצאים דלא כן, למשל: כל גזלן יכול לומר הרי שלך לפניך, אפילו שנעשה בזה היזק שאינו ניכר, אבל אם הוא בעצמו עשה את ההיזק שאינו ניכר, שגזל יין ונסכו בעצמו, אז הוא חייב, כמבואר בתוס' גיטין (נ"ג ע"ב), אע"פ שעל עצם מעשה הגזילה אינו חייב דהא יכול לומר לו הרי שלך לפניך, ועל עצם פעולת הניסוך ג"כ אינו חייב דהא הוי היזק שאינו ניכר, ומכ"ז בהצטרפות שניהם ע"י אדם אחד הוא מחוייב?
האכן, יש הבדל אם הדבר זקוק לסבה שניה מצד דבלעדה אין כלל סבה מחייבת, או רק מצד להסיר איזו מניעה העומדת כנגד הסבה הראשונה, באופן השני יש בזה צירוף כשאדם אחד עושה את שניהם, לא כן באופן הראשון.
ווזהו ההבדל ב"זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות", דשם, באופן שכזה, אין כלל סבה חיובית, מאחר שלא יצוייר כלל שיצא מזה איזה היזק, וזהו ההסבר "מ"ט בעידנא דשדיה פסוקי מפסקיה גיריה", כלומר, שע"י זה אין כלל במציאות סבת חיוב, אבל בגזלה גם טרם הניסוך שנסך, אע"פ שהגזלה בעין ויוכל לומר הרי שלך לפניך, הנה אין זה מצד דאין כלל סבה חיובית, דסוף סוף בגזלן הועמד עליו תיכף חיוב דמים, אלא דכ"ז שהוא בעין זו היא מניעה לחיוב, מצד דכ"ז שהוא בעין יכול לומר לו הרי שלך לפניך וכשמנסך בעצמו הסיר בזה רק המניעה.