מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — א; סבה ומסובב 12
אועי' עוד בתוס' סוכה (י"ג ע"ב) אהא דאמר שם סיכי תאנים ובהן תאנים - וכו' - אבל פסולת מרובה על האוכלין כשר, שכתבו, "אבל אוכל מרובה על הפסולת אע"ג דאמר בהעור והרוטב בית שסככו בזרעים טהרו משום דבטלינהו? יש לחלק בין בית לסוכה - וכו' - א"נ, בעינן דלא מקבלי טומאה בשעת סיכוך משום תעשה ולא מן העשוי".
בהנה שם לפי דרכנו הנקודה היא בזה: כי יש לחקור אם סכך פסול לאו שם סכך ע"ז כלל במציאות, או דאמנם כן שם סכך עליה, אלא דהדבר הפוסל מהוה סבה חדשה לפסול.
גוממילא באופן שכזה, שטרם עשיית הסוכה שם סכך פסול על זה וע"י עשיית הסוכה מסתלק הדבר הפוסל, הנה להצד הראשון זהו נכלל בהכלל של תעשה ולא מן העשוי ואי אפשר להכניס זה בכלל של "באין כאחת", דבכ"מ שבעינן סבה גורמת צריכה להיות הסבה קודם המסובב, ובכן בעינן שהכשרות של הסכך, תהיה עוד לפני הסיכוך, כי רק אז נקרא "תעשה", אבל להצד השני הוא להיפוך, כי רק אז סכך פסול פוסל אם הפסול נמשך גם אחרי עשיית הסוכה, אבל בציור שכזה שפיר נקרא זה בכלל תעשה, מצד "באין כאחת", כי אנו צריכים לה"באים כאחת", בזה רק כדי להסיר את הסבה המונעת הגורמת להפסול.