מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ד; סבה אריכתא 4
אובזה יסולקו דברי האחרונים שמפלפלים במקומות כאלו שאי אפשר לאצטרופי, למשל, בחמץ בפסח לענין איסור בל יראה אי שייך על זה לומר חצי שיעור אסור, מפני שתפסו שחזי לאיצטרופי הוא במציאות, בעוד שכאמור, הוא רק ציור עיוני.
בוגם שאלו על מה חולקים ב"ש וב"ה בשאור ובחמץ לענין בל יראה: אי בכזית או בככותבת בריש ביצה (ב' ע"א), אחרי דבב"י בין כך ובין כך ליכא מלקות, אי משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, אי משום דהו"ל לאו הניתק לעשה. ועצם האיסור הלא ג"כ חצי שיעור אסור מן התורה? אבל באמת לא אמר ר' יוחנן שבאיסור גופא אין שום חילוק בין שיעור שלם לחצי שיעור, דאם באיסור לא יהיה שום חילוק איך יש חילוק גם במלקות, דהא סו"ס המלקות בא בתור תוצאה מהאיסור, אלא ודאי דשלמות האיסור הוא רק בשיעור, אלא שמחדש דכיון דשלימות האיסור הוא בשיעור שלם, ממילא יש בחצי שיעור חלק מן האיסור, דכל שלם הוא צירוף החלקים, ועכ"פ שייך שיעור גם בדברים שיש רק איסור בלי מלקות.