מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ד; סבה אריכתא 10
אואמנם, בכאן יש לנו עוד ציור בחצי שיעור, כי בזה, במעביר ד' אמות ברה"ר, בודאי לא שייך לומר חצי שיעור אסור מן התורה, אך ס"ס גם בזה כל השיעור מתחלתו ועד סופו נחשב לסבה גורמת, והטעם, שבזה לא שייך לומר חצי שיעור אסור מן התורה, נמי מובן לפי הנחתנו לעיל, דהשיעור נאמר על המסובב והתוצאות שבדבר ולא על הדבר כשהוא לעצמו, והנה בכל איסור אכילה יש גם הדבר כשהוא לעצמו, הדבר האסור וגם המסובב, זהו החיובים של האדם האוכל, ויש לחלק ביניהם ולאמור, דעצם הדבר הוא אסור אפילו בחצי שיעור, אלא דאינו גורם החיוב על האדם עד שיהי השיעור שלם, לא כן באיסור מלאכה בשבת, שכל האיסור הוא על פעולת האדם ובלי הפעולה אין כלל דבר, שם לא שייך לומר חצי שיעור אסור מן התורה, ובכ"ז הציור אחד הוא, דכל השיעור וכל משהו מן השיעור משמש לסבה גורמת, מפני שכל משהו מן השיעור הוא צריך לגוף השיעור שאי אפשר בלעדו, לא סגי בהוצאה מרשות לרשות, שהשיעור שנמשך מלבד העקירה והנחה הוא רק במקרה, שלפעמים הוא במרחק יותר גדול ולפעמים הוא במרחק יותר קצר.