מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — א; סבה ומסובב 14
אה"נקודה הנפלאה" של הרמב"ם בפיה"מ בכריתות (פרק ג' משנה ד'), שמקשה, מדוע לא יחול איסור בשר בחלב על חלב מצד איסור מוסיף של איסור הנאה, כשם שחל איסור מוקדשים על איסור חלב מטעם זה? והוא מתרץ עפ"י ה"נקודה הנפלאה" שכל תוכנה היא, ששאני מוקדשים שיש בהם ציור של איסור הנאה בלי איסור אכילה, אבל בשר בחלב האיסור אכילה והנאה חד הוא, ובמקום לומר מיגו דחל איסור הנאה חל איסור אכילה, הלא יש לנו לומר גם להיפך, מיגו דלא חל איסור אכילה לא חל ג"כ איסור הנאה, והסבר הדברים בקיצור הוא רק זה, שהכלל שהסבה צריכה להיות קודם המסובב הוא גם כן בסבה עיונית, ואם לא שייכת שם קדימה בזמן, עכ"פ צריכה להיות קדימה בעיון, ואיסור מוסיף שאנו אומרים מיגו דאיתוסף איסור הנאה איתוסף נמי איסור אכילה, זהו סבה עיונית, כלומר, שהאיסור הנאה הוא סבה להאיסור אכילה, ואנו קוראים זאת סבה עיונית, כי, כאמור, סבה מציאותית צריכה לקדימה בזמן לפני המסובב, וכאן הלא באים האיסור אכילה ואיסור הנאה ביחד, אבל עכ"פ סבה עיונית היא, כי הלא רק ע"י האיסור הנאה הנתוסף אנו באים לאיסור אכילה ולא להיפך, והקדימה של הסבה לפני המסובב הוא בזה שאנו צריכים לצייר מציאות של איסור הנאה בלי איסור אכילה, וממילא זה גורר גם איסור אכילה, בבשר בחלב כיון שאי אפשר לצייר כלל איסור הנאה בלי איסור אכילה, הרי זאת כבר אומרת להביא סבה ומסובב ביחד, וכשם שאי אפשר סבה ומסובב באופן מציאותי ברגע אחד, כך אי אפשר סבה ומסובב באופן עיוני שיבואו שניהם בתפיסה עיונית אחת.
בוזה היא באמת "נקודה נפלאה", באשר כי הכלל הזה, שהוא כמעט מושכל ראשון יאיר לנו אור נוגה בכמה דברים, כאשר נראה להלן, ובצדק מאיר על זה הרמב"ם בעצמו שם בפה"מ הנ"ל "ואנו מיעדין עליה לפי שהיא מפתח לענינים אחרים".