מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 4
אולהיפך, אם יהיה ציור שכזה שהעשה גופה היא סבת הל"ת, שאז לא שייך הכלל של עשה דוחה ל"ת.
בובזה יש לישב בנקל קושית הראשונים הידועה על הא דאמרינן בנדרים (ט"ז ע"א) "חומר נדרים מבשבועות כיצד? אמר קונם סוכה שאני עושה, לולב שאנו נוטל, תפילין שאני עושה, בנדרים אסור", שמקשים נהי שהנדר חל אבל עכ"פ מדוע לא נימא אתי עשה ודחי ל"ת כבכ"מ שודאי הל"ת חלה, ובכ"ז העשה דוחה אותה וה"נ? אבל באמת שם יש לנו הציור המהופך, שהעשה גופה זוהי סבת הל"ת, דמהו הל"ת בנדרים? זהו "לא יחל דברו", ואם אמר קונם סוכה שאני עושה ומכוון לאסור עליו בקונם את המצוה, הלא עושה הוא את קיום המצוה גופא לסבת העבירה, ממילא כבר לא שייך בזה הכלל של אתי עשה ודחי ל"ת, שזה נאמר כנ"ל רק במקום שבמקרה התנגשו יחד.
גובשבועה שמותר בכה"ג, טעמא אחריני יש בזה, משום דהשבועה לא חלתה מעיקרא, וממילא אין כלל הל"ת, אבל בנדרים, כיון דס"ס הנדר חל ויש בזה הל"ת, ממילא אין בזה הכלל דעשה דוחה ל"ת כנ"ל.