מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 6
אואמנם יש לפעמים כשיש שתי סבות המתנגדות זו לזו, שאע"פ שהדין הוא ודאי שסבה אחת מתגברת על השניה, קשה לקבוע אם זהו מטעם שהמסובב מהסבה השניה לא חל כלל אפילו בכח, או שזה רק מעין דחוי לקיומו בפועל.
בלמשל, עד המסייע פוטר משבועה, ויש כאן שתי סבות המתנגדות זו לזו, הסבה המביאה לחיוב שבועה ועד אחד הפוטר, ואם הדין שעד המסייע פוטר משבועה, אז זאת אומרת, שהסבה השניה מתגברת על הסבה הראשונה, אכן עדיין הספק, אם החיוב שבועה, שזהו המסובב מסבה של מודה במקצת, למשל, מתבטל לגמרי, או שהוא רק נדחה בפועל.
גובאמת בזה יש מחלוקת הראשונים, כי כידוע, מקשים הראשונים על ההלכה דעד המסייע פוטר משבועה מהא דאמרינן (ב"ק י"א ב') "שומר שמסר לשומר חייב משום דא"ל את מהימנית לי בשבועה הוא לא מהימן לי בשבועה", ואמאי לא יהיה השומר השני עד המסייע ויפטור את השומר הראשון משבועה? ואמנם הרא"ש כתב ע"ז "ויש מקשין הבל" ותירוצו הוא משום דעד המסייע פוטר רק משבועה אבל לא מממון, וכיון שהוא, השומר הראשון, לא יכול לשבע ויש עליו דין של מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע משלם, שוב לא יכול לפוטרו מממון, אבל באמת ה"יש מקשין הבל" אינם כלל וכלל קטלי קניא באגמי, והרמב"ן בעצמו מקשה את הקושיא הזו.
דוהמחלוקת היא בתפיסת ההלכה של עד המסייע פוטר משבועה, דאם נתפוס שהעד המסייע מסלק את החיוב שבועה מעיקרו, אז לא שייך לבוא על זה מטעם שאינו יכול לשבע משלם, דזהי התשלומים רק מסתעף מהחיוב שבועה, אבל כאן, כשחיוב שבועה אין כאן, ממילא הרי אין הדבר המסתעף מהחיוב, וזהי סברת הרמב"ן שמקשה את הקושיא הזו, אבל אם נתפוס שהחיוב ;;יש בכח, אלא רק שאיננו בפועל, אבל מכיון שישנו בכח אז ממילא כל הדברים המסתעפים מהחיוב הזה גם כן ישנם, וממילא יש החיוב של מתוך שאינו יכול לשבע משלם, ובאופן שכזה הרי העד יפטור לא משבועה אלא מממון וזה אי אפשר כנ"ל, שזו היא סברת הרא"ש.