מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 27
אעד כאן דברנו בשתי סבות המתנגדות זו לזו שהשניה מבטלת את הראשונה כשהן מזדמנות בבת אחת.
בעכשיו נדבר בשתי סבות המתנגדות זו לזו, שהראשונה אינה מניחה את השניה לחול, מה יהיה הדין כשהן מזדמנות יחד.
גועל זה הלא יש כלל ערוך בגמרא, זהו הכלל "כל שאינו בזה אחרי זה אפילו בבת אחת אינו", שבעצם הם הם הדברים שדברנו, כלומר, שמה שהגמרא קוראת "כל שאינו בזה אחרי זה" זהו שתי סבות המתנגדות זו לזו שהראשונה אינה מניחה לשניה לחול.
דואמנם זה ברור ופשוט לגמרי, אבל אנו רואים שגם הדברים הפשוטים הללו יאירו לנו אור נוגה בכמה דברים שעמלו בזה אפילו הראשונים ז"ל.
הלמשל, קושית התוס' רי"ד [קידושין נ, ב] על מה דאמרינן באיסורים אין איסור חל על איסור זולת באיסור בת אחת, שגם בזה נימא "כל שאינו בזה אחרי זה אפילו בבת אחת אינו"?
וולפי דברינו התירוץ מובן מאליו, דבנ"ד, בשני איסורים אין כלל שתי סבות המתנגדות זו לזו, כמו אשה ואחותה שעצם הקדושין של אחת מתנגד לקדושין של השניה, אלא שאין על מה לחול האיסור השני, כי איסור חל על היתר, ולא על איסור, באופן שהגדר שאין איסור חל על איסור זהו גופא הסבה מה שאיסור אחד קדם, ואם נשתמש בזה בכלל "דכל שאינו בזה אחרי זה וכו'" הוא כאילו נימא, כל מסובב שחל ע"י סבה יחול גם בלי סבה, שכמובן שזוהי בדותא לגמרי, וה"נ כנ"ל.
זבקצור, זהו ההבדל בין שתי אחיות ובין שני איסורים בבת אחת, בשתי אחיות עצם הסבות המביאות לחלות האישות של שתי האחיות מתנגדות זו לזו, בעוד שבשני איסורים אין שום נגוד, אלא כל העכוב של חלות האיסור השני הוא רק הקדימה של הראשון, ובבת אחת הלא אין הסבה של העכוב מעיקרה.