מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 28
אובזה תתישב גם הקושיא שהקשה הר"ן בנדרים (ס"ט ע"ב) דאיבעי לן שם "בקיום ליכי ומופר ליכי בבת אחת מהו", ופשטינן לה מהא דאמר רבה, "כל שאינו בזה אחרי זה אפילו בבת אחת אינו", ומפרש לה הר"ן דהכוונה היא דלא חלים לא ההקמה ולא ההפרה, ומתמה על הרמב"ם שפירש דההקמה כן חלה? אבל לפי דברינו צדק הרמב"ם מאוד, דאמנם במקדש אשה ובתה הגדר דכל שאינו בזה אחרי זה הוא השלילה של שתי הסבות יחד, משום דההתנגדות של שתי הסבות היא הדדית, כלומר, שבאותה המדה שסבה אחת מתנגדת לשניה כך השניה מתנגדת לראשונה, אבל בהקמה והפרה, אם אמנם ההקמה מתנגדת להפרה בנגוד החלטי, מפני שכל גדר הקמה הוא שלא תועיל אחרי כך הפרה, אבל איך ההפרה מתנגדת להקמה בנגוד החלטי, כי הלא אפשר אחרי הפרה לקבל נדר חדש, אלא כל הטעם הוא מפני שכל הקמה היא הקמת הנדר שכבר חל, ומכיון שהיתה מקודם הפרה הרי כבר אין במציאות נדר שיהיה שייך בזה הקמה, ונמצא דהנגוד של ההפרה להקמה הוא ג"כ לא נגוד בעצם אלא נגוד ע"י הקדימה, יען שההפרה קדמה להקמה, ואם נשתמש בזה בהכלל של "כל שאינו בזה אחרי זה", יהיה ג"כ מעין ציור של כל שהמסובב בא ע"י סבה הוא בא גם בלי סבה כנ"ל, ממש מעין אותו הציור של איסור בבת אחת, שאי אפשר לבוא ע"Z מצד הכלל של כל שאינו בזה אחרי זה כנ"ל.
בומכיון שרק ההקמה מתנגדת להפרה בהחלט ולא ההפרה להקמה, ממילא ההקמה חלה ולא ההפרה כנ"ל.