מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ו; היוצאים מן הכלל בסבה ומסובב 7
אהמחלוקת של אביי ורבא אי עד זומם למפרע הוא נפסל או מכאן ולהבא הוא נפסל, היא באמת ג"כ מחלוקת אי החידוש הוא בהסבה או בהמסובב, כי כאמור שם "עד זומם חידוש הוא מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני", כלומר, שאין דבר ודאי שהראשונים אמרו שקר, ואם התורה חדשה שבכ"ז האחרונים נאמנים, ממילא נופל הספק אם החידוש הוא בהסבה, שהתורה חדשה שאנו שהראשונים העידו שקר, וממילא למפרע הם נפסלים, או שהחידוש הוא רק בהמסובב, במה שהאחרונים נאמנים, וממילא מתחיל הפסול של הראשונים רק משעת נאמנות האחרונים שזהו מכאן ולהבא הוא נפסל.
באכן כל זה אם נימא, דשניהם סוברים דעד זומם חידוש הוא, אבל לאלה הסוברים, דבזה גופא היא המחלוקת אי עד זומם חידוש הוא, ואביי דסובר דלמפרע הוא נפסל סובר, דעד זומם לאו חידוש הוא כדמוכח מהטור, הנה נראה דשניהם סוברים, דכל חידוש הוא רק בהמסובב ולא בהסבה, ולהיפך להטעם בגמרא "משום פסידא דלקוחות", כלומר, שכל הדין של רבא שמכאן ולהבא הוא נפסל הוא רק מתקנתא דרבנן, ומדאורייתא "למפרע הוא נפסל" נראה, דכו"ע מודים דהחידוש הוא בעיקר, בהסבה.