מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין 15
אועי' ברמב"ם פ"א מהל' תרומות (הלכה י'), "נכרי שקנה קרקע בא"י לא
בהופקעה מן המצוות, אלא הרי היא בקדושתה, לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו, אינה כבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה - וכו' - ויש קנין לנכרי בסוריא להפקיע מן המעשרות", וכתב על זה הראב"ד "א"א, אע"פ שבכרו ברשות הנכרי".
גוהנה בודאי, שגם הרמב"ם מודה, דהגדר אין קנין הוא גם לענין הפירות שבכרו ברשות הנכרי, כמו שאומר בעצמו תיכף אח"ז (בהלכה י"א), "פירות הנכרי שגדלו בקרקע שקנה בא"י - וכו' - ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין", וע"כ דהמחלוקת היא בזה שמשמע מהרמב"ם, דהמחלוקת אי יש קנין לנכרי או אין קנין לנכרי היא, לא רק לענין הפירות, אלא גם לענין עצם קדושת א"י, דלמאן דסובר יש קנין, הנה כל חלק קרקע שנמכר לעכו"ם פקע ממנו קדושת א"י לעולם, ואפילו אם אנחנו לוקחים מעכו"ם אח"כ בחזרה, זה כבר נקרא כבוש יחיד, ובשביל כך הוא מדגיש "לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה כבוש יחיד", ומכלל הן אתה שומע לאו, דלמדס"ל יש קנין עצם הקדושה נפקע מן הקרקע לעולם, וע"ז חולק הראב"ד, דלדידיה המחלוקת יש קנין או אין קנין לא נוגע לעצם הקדושה של א"י ונוגעת רק לענין הפירות שגדלו ברשות הנכרי.
דואי אפשר להסביר מחלוקתם רק ג"כ עפ"י המדה הנ"ל, דבאמת קדושת א"י גם קדושה ראשונה ושניה של א"י, הנה עיקרן באו ע"י ירושת ישראל, כדאיתא ביבמות (פ"ב ע"ב) ובעירובין (ל"ב ב'). אך יש להסתפק, אם עלינו להביט על זה מנקודת יסוד ובנין או מנקודת סבה ומסובב, כלומר, דזהו ודאי שהיא ארץ הקדושה משום שהיא ארץ ישראל, אבל הספק הוא, אם הא"י הוא בתור יסוד לארץ הקדושה, וממילא אם איזה חלק ממנה חדל מלהיות א"י, ממילא נפקעה ממנה גם הקדושה, או שזהו רק בתור סבה, שסבת הקדושה היא מה שהיא ארץ ישראל, וממילא גם אם נתבטלה הסבה לא נתבטל המסובב, והרמב"ם סובר כהצד הראשון, ולדעתו אם היה הדין דיש קנין לעכו"ם, הנה על ידי הקנין נעשה זה לחו"ל ממש ונתבטלה הקדושה לגמרי, ואז אפילו אם הישראל ולקחה ממנו נחשב לכבוש יחיד, והראב"ד סובר כהצד השני, ולדידיה אין לזה כלל ענין אם יש קנין או אין קנין, דאפילו ע"י קנין לא נעשה זאת לחו"ל.
הואמנם אפשר לומר, דהרמב"ם סובר דבזה גופא היא המחלוקת: אי יש קנין לעכו"ם או אין קנין לעכו"ם, דמ"ד דיש קנין סובר דזהו בגדר יסוד ובנין, ומ"ד דאין קנין סובר דזהו בגדר סבה ומסובב.
וואמנם הדבר מוכרח לכאורה לפ"מ שאנו מוצאים בגיטין (מ"ז ע"א) "אמר רבה, אע"פ שאין קנין לנכרי בא"י להפקיע מידי מעשר כי לי הארץ לי קדושת הארץ, אבל יש קנין לנכרי בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות", הרי דבעצם הקרקע אין מחלוקת לדידיה שאף גוף הקרקע נעשה לקנין ממונו של העכו"ם, אלא שכל המחלוקת היא אם ע"י קנין הממון שע"י כך האדמה הזו כבר אינה אדמת ישראל, אם ע"י כך נתפקעה גם קדושת האדמה, והכוונה במה שאמר "כי לי הארץ לי קדושת הארץ", הוא, שאע"פ שסבת הקדושה באה מחמת הקדושה ראשונה ושניה, אבל ס"ס ע"י כך כבר נחלטה קדושת הארץ באופי עצמותי, ואע"פ שנתבטלה הסבה לא נתבטל המסובב.