מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 28
אוהנה מקשים ג"כ על הא דסוף מעילה במשנה "נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש, כיון שהוציא את הראשונה מעל", וכתבו בתוס' שם "ואע"ג דספיקא הוא אם נהנה בשל הקדש, ר"ע לטעמיה, דמחייב על ספק מעילות אשם תלוי", ומקשים, דאמאי לא מוקמינן כל פרוטה אחזקתה, חזקת חולין דמעיקרא, ואם משום דממ"נ פרוטה אחת ודאי הקדש, מ"ש מ"שני שבילין אחד טמא ואחד טהור", והלכו בהם שני אנשים, שמוקמינן כל אחד בחזקת טהרה, אם באו לשאול זה אחרי זה, אע"פ שאחד מהם ודאי טמא?
בולפ"ד לא קשה גם זה, דכאן הספק הוא בעצם ולא במקרה, דאם היה ספק על עצם ההקדש, אם היה הקדש או לא, היה זה ספק במקרה, אבל מכיון דעצם ההקדש ידוע, אלא שהספק הוא על איזה פרוטה חל, הנה הספק הוא לא בהמקרה אלא בהעצם וע"ז אין חזקה.
גובשני שבילין שאני, דשם אין הטומאה בעצם השביל, בהקרקע, שלא נטמא, אלא הספק הוא אם יש בו דבר המטמא כדי לטמא את האדם, ובכן, אין זה ספק בעצם אלא בהמקרה, כלומר, אם יעבור בו אדם אם יטמא או לאו.