מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — א; סבה ומסובב 27
אואמנם יש עוד הרבה להאריך בזה אבל אין כאן המקום להאריך יותר מדי, וחפצנו רק להראות איך שע"י המדה סבה ומסובב הנ"ל מתאחדים ענינים, שלכאורה אין להם שום שייכות לזה, כמו למשל זיקה ושיעבוד. כי ס"ס מצד ההגיוני יש בהם איזה צד השוה, כי על שניהם אפשר להביט גם מנקודת "לחצאים" וגם מנקודת "כל העומד". באופן הראשון הנה מלבד אישות החלטית יש גם אישות של זיקה, ומלבד קנין החלטי יש גם כן קנין שיעבודי, ובאופן השני אין אישות לחצאין ואין קנין לחצאין, אלא יש "כל העומד" באישות ויש "כל העומד" בקנין.
בועוד צד השוה בשניהם, שהתכלית הסופית מגביל רק חלק מהפרטים שהמושגים הנ"ל חלו עליהם, למשל, היבום זהו התכלית הסופית של הזיקה, והגובינא של החוב זהו התכלית הסופית של השיעבוד, אבל טרם שבאה הזיקה, למשל, אל תכליתה היתה הזיקה על כל הנשים - אם היה להאח המת הרבה נשים - ולכל האחרים - אם נשארו הרבה אחים - ואח"כ ע"י היבום של האחד לאחת הנשים נפקעה הזיקה מכל הנשים לכל האחרים. ובשיעבוד ג"כ שבזמן שהשיעבוד קיים הוא חל על כל נכסי הלוה אף ששויים הוא בהרבה יותר משיעור החוב של הלוה, ואח"כ ע"י הגובינא כפי שיעור החוב נפקע ממילא השיעבוד מכל הנכסים. וגם בזה המה שוים שהוצאות התכלית מכח אל הפועל תלוי רק בצד אחד, בזיקה תלוי רק בדעת היבם, כי הלא הוא יכול ליבמה אפילו בעל כרחה, ובשיעבוד תלוי רק בדעת המלוה שהוא יכול לגבות כמובן בע"כ של הלוה. וזהו מונח בעצם המושגים של זיקה ושיעבוד הנ"ל שאיך שנגדיר את המושגים האלה אם בבחינת של "לחצאין" כנ"ל אם בבחינת "כל העומד", לא יתכנו רק באופן שלצד אחד יש במדה ידועה היתרון על הצד השני, שזהו המושג זיקה שהיא זקוקה ליבם ואין היבם זקוק לה, וזהו המושג שיעבוד שהלוה משועבד למלוה ואין המלוה משועבד להלוה.