מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 51
אהמושג עבדות בכלל כולל גם צד ממוני, כי העבד הוא קנין הרב כמו כל הקנינים שלו, וגם צד איסורי, כי הלא יש דינים מיוחדים המבדילים בין עבד כנעני ובין ישראל בן חורין.
בוגם כאן נופל הספק, אם שני הצדדים הנ"ל המה מעצם הדבר של העבדות, או שעצם העבדות זהו רק הצד הממוני, והצד האיסורי זהו כבר מסתעף ממילא.
גונראה שבזה תלויה המחלוקת אי המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור או לא, שבגיטין (ל"ח ע"א) אומר שמואל הטעם שאין צריך גט שחרור הוא מפני "שנאמר וכל עבד איש מקנת כסף, עבד איש ולא עבד אשה? אלא עבד שיש לרבו רשות עליו קרוי עבד ושאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד", כלומר, שעצם המושג עבד הוא מה ש"יש לרבו רשות עליו", וכל הפרטים באיסורים המבדילים בינו ובין ישראל גמור מסתעפים כבר ממילא, וכשנתבטל העצם ע"י ההפקר ממילא מתבטלים כל הפרטים המסתעפים הנ"ל, ור' יוחנן שסובר, שרק צריך גט שחרור, ע"כ שחולק על זה וסובר, דגם הדינים באיסור המה מעצם הדבר של העבדות, ואם נתבטל חצי הדבר האחד, לא נתבטל חצי הדבר השני.