מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ט; במקום העצם 23
אועי' בס' "דרכי משה - דרכי הקנינים" ש"ג (פ"א) שהעירותי שם, שלשיטת הרמב"ם קשה, מאין אנו יודעים את ההלכה הפסוקה שאין נשבעים על כפירת שיעבוד קרקעות, מאחרי, דשם להיפך סבת החיוב הוא כסף? אבל לפ"ד הנ"ל לא קשה כלל, דגם הרמב"ם אינו מביט על סבת החיוב אלא על מהות החיוב, שסובר כנ"ל דמהות החיוב הוא קרקע, משא"כ בשיעבוד, שבודאי אין הגדר של שיעבוד רק מושג של גוביינא בפועל, אלא שזהו עצם החיוב, והראיה, דהשיעבוד יועמד לגבות אף מן הלקוחות שקנו טרם שבא זמן הגוביינא.