מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — א; סבה ומסובב 32
אלפעמים המסובב מרחיק הרבה ללכת מהסבה שגרמה לו, וזהו מפני שע"י המסובב מתהוה שוב סבה חדשה מה שלא היתה בהסבה הראשונה כשהיא לעצמה. ציור לזה כל איסור דרבנן לשיטת הבה"ג והרמב"ם הידועה, שיש בזה איסור דאורייתא מצד הלאו דלא תסור. ולמשל, כשאסרו חכמים בשר עוף בחלב, אע"פ שמדאורייתא אסור רק בשר בהמה בחלב, הנה סבת האיסור מתחילה היא רק סבה מדרבנן, כי מדאורייתא אין בזה סבה לאיסור, אבל האיסור הזה שהוא רק מסובב נהפך שוב לסבה כי ע"י כך נכנס זה בכלל "לא תסור מכל דברי החכמים אשר יורוך", שזהו כבר דין דאורייתא.
בובזה מיושבת ממילא קושית הרמב"ן הידועה על הרמב"ם להנ"ל, שא"כ שיש בכל עבירה דרבנן הלאו דלא תסור, מ"ט אמרו ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן לקולא אידי ואידי ספיקא דאורייתא הוא? אבל לפ"ד הדבר פשוט, כי בכל איסור דרבנן כאמור הסבה הראשית היא מדרבנן ומקודם יועמד איסור דרבנן אלא שזהו גופא, האיסור מדרבנן, הוא סבה להתהוות איסור חדש איסור דאורייתא מצד הלא תסור כנ"ל, והרמב"ם הלא באמת מביט על הסבה ולא על המסובב, ומה גם שבכל ספיקא דרבנן הלא ספק נופל בהסבה ולא בהמסובב, למשל, כשאנו מסתפקים אם זהו בכלל בשר עוף בחלב, אי אפשר לנו להסתפק באיסור דאורייתא אם לא נסתפק מקודם בהאיסור דרבנן, כי, כאמור, כל האיסור דאורייתא בא בתור מסובב מהאיסור דרבנן שקדמו בעיון.