מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

המידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 2

איש מצוות כאלה שקיום המצוה, כלומר, פעולת המצוה, היא בבחינה תכליתית, ויש כאלה שהפעולה היא רק בבחינה אמצעית והתכלית באה ממילא.
בלמשל, שחיטה אפילו לאלה הסוברים ד"וזבחת" היא מצות עשה, אבל בכל האופנים אין הפעולה כשהיא לעצמה בבחינת מצוה תכליתית, אלא רק בבחינת אמצעי כשרוצה לאכול את הבהמה.
גאכן יש מצוות כאלה, שקשה לברר אם הן מסוג של מצוות תכליתיות או מצוות אמצעיות, מהן שאנו מוצאים מחלוקת בתלמוד גופא, וכמו למשל המחלוקת אי טבילה בזמנה מצוה או לא, ומהן שהסתפקו בזה הראשונים והאחרונים.
דודוגמאות לאלה: