מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 24
אאם האמצעי של המצוה תלוי בזמן, והתכלית לא תלוי כלל בזמן, אם זה נחשב למ"ע שהזמן גרמא או לא, דבר זה הוא מחלוקת הראשונים.
בכי ציור שכזה אנו מוצאים תמיד במילה, שכאמור, לא פעולת המילה זוהי התכלית, אלא שיהיה מהול, והנה התוס' בקדושין (כ"ט ע"א) מקשים "ל"ל קרא דנשים פטורות ממצות מילה - תיפוק ליה דמצות עשה שהזמן גרמא הוא שנימול בשמיני ללידתו?" ומתרצים "כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא", אבל בריטב"א מתרץ את הקושיא בזה "איכא למימר, דהתם הוא במצוה דנפשיה, אבל הכא במצוה דבנה, ה"א דמחייבה, דלא גרעה מב"ד דמחייבי, להכי איצטריך קרא למיפטרה דכתיב אותו ולא אותה", וכוונתו הוא כנ"ל, דבמילה אין תכלית המצוה בהמוהל אלא בהמהול, שהוא הבן, ורק האמצעי, פעולת המילה תלוי בזמן, אבל התכלית איננה תלויה כלל בזמן, ולשיטת התוס' צריכין אנו לומר דגם זה בכלל מ"ע שהזמן גרמא.