מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 26
אוהנה בס' "מנחת חינוך" (מצוה שכ"ו) מסתפק, אם יש מ"ע של שביתת שביעית בנשים, והספק הוא בחרישה דאין בה רק מ"ע של "ושבתה הארץ שבת לד'", ו"בחריש ובקציר תשבות", כי בזריעה הלא יש ג"כ ל"ת ובכל מקום דיש בהם ל"ת ועשה כמו יו"ט, למשל, גם הנשים חייבות, אלא כל הספק הוא בחרישה דיש בה רק עשה ולא ל"ת, והמחבר הנ"ל רוצה להכניס את זאת במחלוקת התוס' והריטב"א הנ"ל.
באבל באמת, לפ"ד אין לזה שייכות, דכל טעמא דהריטב"א הוא מפני שאנו מביטים בזה, בדין של מ"ע שהזמן גרמא, לא על האמצעי אך על התכלית, וכאן הלא התכלית היא אדרבא מוגבלת בזמן "ושבתה הארץ שבת לד'" רק בשנה השביעית לבד.
גובזה נדחה גם מה דמחדש, שגם בעשה דשביתת בהמה בשבת נשים חייבות עפ"י דברי הריטב"א הנ"ל, ולדעתי הלא הדבר להיפך, שכל חדושו של הריטב"א הוא דאנו מביטים על התכלית, ובשביתת בהמה הלא ג"כ התכלית מוגבלת דוקא בזמן.