מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 32
אבכל מקום שיש דין של מוקדם ומאוחר, כלומר, שהוא מחוייב להקדים פעולה אחת להשניה, ואם הוא משנה את הסדר עובר בלאו, נופל ממילא הפסק מהי התכלית העיקרית של העברה: אם בזה שהקדים את המאוחרת, או בזה שאיחר את המוקדמת.
בולשני הצדדים הנ"ל יש להסתפק אם העברה היא בהמעשה או בהשב ואל תעשה, כלומר, אם העברה היא בהפעולה המאוחרת - להצד הראשון - או בהפעולה המוקדמת - להצד השני - או שהעברה הוא בהאי-פעולה, כלומר, במה שלא איחר את המאוחרת - להצד הראשון - או במה שלא הקדים את המוקדמת להצד השני.
גלמשל, בהלכה הפסוקה "המקדים תרומה לבכורים, מע"ר לתרומה ומעשר שני לראשון, שעובר בל"ת שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר" כמבואר במשנה תרומות פ"ג (משנה ג'), נופל ממילא הספק במהות הל"ת הנ"ל כשהקדים תרומה לבכרוים, למשל, אם העברה היא במה שהקדים התרומה, או במה שאיחר את הבכורים, ולשני הצדדים יש להסתפק, אם העברה היא בהפרשה, - להצד הראשון הנ"ל בהפרשת התרומה, ולהצד השני בהפרשת הבכורים - או שהעברה הוא בהאי-הפרשה - להצד הראשון הנ"ל מה שלא הפריש את התרומה לבסוף, ולהצד השני מה שלא הפריש את הבכורים בתחילה.