מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 25
אכאמור, כל המחלוקת של אביי ורבא בנויה על המדה הנ"ל - מדת מציאות ודין, שהמחלוקת היא בכ"מ כשהמציאות של המעשה מביאה לפועל-יוצא בדין אם הלאו הוא במציאות של המעשה לבד. וזו היא סברת אביי ש"אי עביד מהני", שאע"פ שעשה את המציאות שלא כדין, אבל הדין – הפועל-יוצא מזה, קיים. או שהלאו הוא ג"כ בהדין, כלומר בהפועל-יוצא מהמציאות, וזוהי סברת רבא. וממאי דקאמר "והאי דלקי משום דעמר אמימרא דרחמנא", ע"כ שסובר שיש לאו גם על המציאות וגם על הדין – הפועל-יוצא, ממילא אע"פ שהפועל-יוצא אינו מתהוה בכ"ז הוא לוקה על מציאות המעשה.
באכן, לפי פירושנו הנ"ל, שאנו צריכים לראות במה היא הנקודה העיקרית של ה"לא תעביד" ורק בנקודה זו אנו אומרים שלא מהני, הנה גם לרבא במקום שהתורה בעצמה מדגישה לנו שאין העברה בהדין המופשט אלא במציאות המעשית המתהווה מתוך הדין, שם הלא מהני הוא רק במציאות המעשית אבל לא בדין המופשט גופא.
גוהציור הזה יש לנו באונס שגירש, שמשמע מפורש בגמ' תמורה שם (ו' א) שלרבא, "שאי עביד לא מהני" יש שרק דין שמחזיר אותה. והתוס' מקשים קושיא חמורה, שכיוון שלא מהני הרי היתה צריכה להשאר אשת איש? אך התירוץ על זה הוא, מה שכאן מדגישה התורה בעצמה את העברה בזה, שיש מצוה עליו " ולו תהיה לאשה" - ומכאן הלאו של "ולא יוכל לשלחה כל ימיו".
דכלומר, בכל קידושין וגיטין, למשל, יש גם מציאות ודין וגם דין ומציאות: ז.א. נתינת הכסף והגט זוהי המציאות והמציאויות האלו פועלות את הדין של הקדושין והגרושין, ומתוך הדין מתהוות מציאויות חדשות: מתוך הקדושין המציאות של כל חיובי הבעל כלפי האשה, כמו - שארה, כסותה ועונתה, ובגרושין המציאות שהוא פוטר ע"י כך מכל הדברים אלה.
הוהנה בקדושין של אלמנה וגרושה לכהן גדול שרחמנא אמרה "לא יקח", הנה לולא משמעות הפסוק שתפסי קדושין בזה, כמו שאמרינן שם בתמורה (ה' ע"ב) "שאני הכא דאמר קרא לא יחלל זרעו" היינו מפרשים לרבא שה"לא יקח" נאמר לא רק על המציאות אך גם על הדין, שהעברה היא בדין המופשט של דין הקדושין. אבל באונס שגירש לו היה הלאו בעצם הגרושין היינו ג"כ מפרשים לרבא שה"לא תעביד" בזה הוא בדין הגרושין. אבל באמת בעצם דין הגרושין אין עברה אלא שכל העברה היא בזה מה שלא נתקיים "ולו תהיה לאשה" כמו שהתורה מנמקת בעצמה, הלא אין העברה בדין המופשט של הגירושין, אלא במציאות המעשית היוצאת מתוך הדין המופשט הזה, שע"י הגרושין אין כבר ה"ולו תהיה לאשה". ולפ"ד הנ"ל שה"לא מהני" בא רק בנקודה העיקרית של העברה, הנה כאן באונס שגירש, כיון שהנקודה העיקרית היא רק במציאות המעשית כנ"ל, הנה רק זה לא מהני והוא מחוייב רק להחזירה, כדי לקיים את ה"ולו תהיה לאשה" כנ"ל. ובהדין המופשט, מה שבהדין כבר איננה אשת איש, כיוון שבזה אין העברה כנ"ל בזה לא שייך לומר "לא מהני", כנ"ל.