מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 32
אויש הבדל בין דין ובין בית דין אף בדיני ממונות, ויש לפעמים שהדין הוא דין ובכ"ז אינם בכלל בית דין והנ"מ הוא בדברים שכאלה שהדין לבד לא מספיק אלא שצריכים דוקא לתפקיד של בית דין.
בועל יסוד הזה היא ההלכה של הרמב"ם בפ"ג מהל' סנהדרין (הלכה ו'), דבשנים לא אמרינן לא תהא שמיעה גדולה מ"ראיה", אע"פ שבדיעבד דיניהם דין - מפני שכאמור, דין לחוד ובית דין לחוד, והכלל של "לא תהא שמיעה גדולה מראיה" בא רק ע"י זה ששם בית דין נקרא עליהם, שבשביל כך המה שאני מכל אנשים דעלמא, שעל כולם להגיד את העדות שלהם לפני אחרים והמה לא זקוקים לזה! ושנים הדין שלהם דין בכל מה שנוגע להדין המופשט, אבל לא בכל מה שנוגע לתפקיד של בית-דין.
גועל יסוד זה באה גם כן ההלכה של הרמב"ם בפ"ה מהל' סנהדרין (הלכה י"ח) "יחיד שהוא מומחה לרבים, אע"פ שהוא דן דיני ממונות יחידי אין ההודאה בפניו הודאה בבית דין ואפילו הוא סמוך", שגם בזה בא ההבדל בין דין ובין בית דין והיחיד מומחה דינו דין, אבל בית דין לא נקרא, וההודאה לא נכנסת לסוג של דין אלא לסוג של בית דין, כי אין בזה משום פסק הלכה שנצטרך לזה את הדין, וכל ההבדל בין מודה בפני סתם אנשים ובין מודה בפני דיינים, אין ההבדל מפני שאלה האחרונים יודעים את פסק ההלכה אלא מפני ששם ב"ד נקרא עליהם ועל יחיד מומחה לא בא השם ב"ד, אע"פ שדינו דין כנ"ל.
דוע"י במדה א' (אות מ"ב) ג"כ בההבדל שבין דיין לבין ב"ד, שאם אין יכולים לדון לכתחילה, אז אין שם בית דין נקרא אליהם אפילו בדיעבד ובשביל כך אע"פ שלדעת הרמ"א אם עברו ודנו בלילה דיניהם דין, בכל זאת פסק בח"מ סי' כ"ח (סעי' כ"ד) דגם בדיעבד אין קבלת עדות בלילה כי ההבדל הוא כנ"ל.
הואמנם על זה הלא בנויה כל ההלכה של אין עד נעשה דיין בלילה, וכל ההבדל בין ביום ובין בלילה זהו רק מפני שביום מקבלים עדות ובלילה לא מקבלים עדות. ואין הכוונה במובן הפשוט. שיש בזה קבלת עדות ממש, כי ס"ס בדיינים שרואים שאינם צריכים להגדה, הרי ממילא אין גם צורך בקבלה. אלא המכוון הוא שמזה שאין מקבלים עדות בלילה אנו רואים שאין שם בית דין על הדיינים בלילה, וממילא אי אפשר להגיד אז "לא תהא שמיעה גדולה מראיה" שזה נאמר רק כשהרואים המה בתפקידם של בית דין.
וואפשר להסביר עוד יותר, כי כל ההבדלים בין לכתחילה ובין דיעבד זה שייך רק בפעולה ולא בשמא, כלומר, בפעולה אפשר להגיד, שלכתחילה אסור לך לפעול אבל אם עבר ופעל הפעולה היא פעולה, אכן אי אפשר להגיד את זה בנוגע לשם ותואר, שלכתחילה אין לו השם הזה ובדיעבד, כן יש לו השם, והלכך כשאנו דנים ביכלתו לדון בלילה אפשר לנו להבדיל בין לכתחילה ובין בדיעבד, כי אנו דנים בזה על פעולות הדיון של הדיינים, אבל לענין קבלת עדות שכאן מה שבא בחשבון בעיקר זהו השם אם יש עליהם שם עדים או שם בית דין, בזה אי אפשר להבדיל בין לכתחילה ובין דיעבד.
זועוד דבר, כי בקבלת עדות שצריכים שם בית-דין על מקבלי עדות, הרי יש צורך בהשם הנ"ל לפני הקבלה, כמובן, ממילא לא שייך בזה כלל ענין של דיעבד שזהו בא רק אחרי הקבלה.