מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 42
אאכן בשטרי קנין או בשטרי גיטין וקדושין שם בודאי העדים החתומין משמשים בתור עיקר המציאות של מעשה השטר, כי שם השטר מתהוה רק ע"י העדים החתומים בו.
בוכאן הציור היותר בולט למציאות הבא מתוך הדין, ולא כרגיל שהדין בא מתוך המציאות. כי בשטרי קנין הנה בלי הדין שהוא פועל ע"י העדים אין בזה כלל מציאות של שטר, אלא ניר בעלמא.
גובזה ביארתי שיטת רש"י בגיטין (י"ח ע"א) והרמב"ם בפ"ט מהל' גירושין (הלכה כ"ז), שבגט אין מדאורייתא הדין של נמצא אחד מהם קרוב או פסול, משום שאין כלל בעדי חתימה בגט מציאות של נמצא אחד מהם קרוב או פסול. דהדין של נמצא אחד מהם קרוב או פסול הוא כשנצטרפו ביחד בראיה והגדה לדעת רוב הראשונים, או כשנצטרפו בראיה לחוד או בהגדה לחוד לדעת מקצת ראשונים, אבל בגט לא שייך זה לגמרי, צירוף בראיה לא שייך כאן, דזה שייך רק בכל מקום בעדות שהעדים רואים את המעשה, אבל לא בגט שכאן יש ציור להיפך, שע"י העדים יש מציאות של מעשה. באופן שיוצא שחתימת העדים הכשרים זהו גופא מציאות המעשה, והעדים הפסולים, אעפ"י שחתמו על זה לא ראו כלל שום מעשה, אלא ראו רק העדים שהשתתפו במעשה, אבל לא את עצם המעשה, כי בעצם המעשה המתהוה רק ע"י עדים כשרים ולהעדים הפסולים אין להם שום זיקה.
דאו הסבר אחר, שבודאי אם העדים הפסולים רואים רק את העדים הכשרים איך שהמה חתמו על הגט ובעצמם לא חתמו בודאי אין בזה הדין של נמצא אחד מהם קרוב או פסול, ואותו הדין הוא אפילו אם חתמו, כיון דהחתימה שלהם לא נכנסת בכלל המעשה שזה מתהוה רק רק ע"י העדים הכשרים.
הוביותר בהירות: דרק אז אמרינן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה, כשגם בלי עדים הכשרים רואים הפסולים את המעשה, אבל בנידון דידן בלי הכשרים לא רואים כלל הפסולים את המעשה, דאין כאן מעשה כלל, או בסגנון אחר, דבכ"מ אמרינן דבשביל ראית המעשה מצד הפסולין מתבטלת העדות, אבל כאן אם מבטלים את העדות הלא אין כלל מעשה, ונמצא שאנו סותרים את עצמנו מיניה וביה.
ווצרוף בהגדה בודאי ג"כ לא שייך בגט לפי דברינו הנ"ל, שבגיטין וקדושין הנה בכלל אין מושג של הגדה שזוהי הגדה לבי"ד, ובזה אין בכלל תפקיד של בית דין.