מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ב; סבה והעדר הסבה 1
אסבה והעדר הסבה
בפעמים הרבה נופל הספק מהי הסבה ומהו העדר הסבה. ביחוד נופל הספק בשני דברים הסותרים זה את זה, שבזה, כמובן, אי אפשר ששני הדברים יחד יודרשו לסבות, אלא שבאופן שכזה רק צד אחד דרוש לסבה והצד השני, הנגדי, כבר בא מהעדר הסבה, וממילא יש להסתפק איזה צד מהם דרוש לסבה כדי שנדע את הצד המתהוה מהעדר הסבה.
גציור לדבר: דברי הרמב"ם הידועים ב"מורה נבוכים" על הכתוב "יוצר אור ובורא חשך", ששינוי הלשון מורה, כי האור דרוש לסבה חיובית והחשך - הוא רק העדר הסבה. ואי אפשר להגיד, ששניהם גם האור וגם החשך דרושים לסבות חיוביות בפעם אחת, שכמובן יש בזה סתירה הגיונית, שהרי כשאתה אומר שהאור דרוש לסבה חיובית, הרי זאת אומרת, שבלי זה הוא ממילא חושך ועל כן נאמר באור "יוצר" שזהו מורה על סבה חיובית ועל חושך נאמר "בורא" שזהו העדר הסבה.
דואמנם בטבע קל מאד לכנות את הצד המתהוה ע"י סבה והצד המתהוה ע"י העדר הסבה: הצד המתהוה ע"י מעשה זהו הצד המתהוה ע"י סבה, והצד המתהוה ע"י שלילת המעשה הוא בא מהעדר הסבה. דוגמא לדבר: בלילה דרוש האור למעשה והחושך בא מהעדר המעשה, ולהיפך ביום, ושם מובן מאליו שהמעשה הוא הסבה ושלילת המעשה - העדר הסבה.
הכל זה בדברים טבעיים, אבל בדברים רצוניים, הן המתהוים מרצון האדם, והן המתהוין מרצון התורה, שם כבר קשה ההכרעה בזה, כי אפשר שהרצון הוא דוקא ששלילת המעשה תהיה הסבה הגורמת.
ווהדוגמאות כדלקמן.