מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 60
אאמרנו, דבגט אשה ובשטר שחרור בעינן דוקא ו"נתן לידה" ממש ולא מועיל בזה קנין אגב, אולם כידוע לא כל הראשונים מסכימים לכך, ושיטת רש"י שם דאף בקנין אגב מהני.
בוכן יש לנו דוגמא של מחלוקת במציאות ודין, כי, כאמור, יש דין שבא מתוך המציאות כשהיא לעצמה, ויש דין שבא מתוך מציאות דינית, כלומר שכלפי הדין הסופי נחשב הדין הראשון למציאות, אך לפעמים יש להסתפק אם להכניס את הדין לסוג הראשון או להסוג השני.
גלמשל ההבדל בין קנין כסף ושטר לבין קנין חזקה, בחזקה שהקנין בא מצד "גדר נעל ופרץ", הנה הדין, הקנין בא מתוך המציאות כשהיא לעצמה, המציאות של נעל גדר ופרץ, לא כן קנין כסף ושטר, שקנין השדה, הדין הסופי, בא גם הוא מתוך דין, מתוך הדין שהמוכר קונה את הכסף או את השטר שהגיע לידו, דלולי זה אין כאן קנין כסף ולא קנין שטר, ולזה אנו קוראים מציאות דינית שכלפי הדין הסופי קנין השדה, הוא נחשב כמציאות, ואנו אומרים שמציאות קנין הכסף והשטר תביא את קנין השדה.
דאכן בגט אשה שהגירושין נעשים ע"י ו"נתן בידה", נופל הספק, אם הגירושין נעשים מהמציאות ממש, מהמציאות של הנתינה בידה, או מהדין של המציאות הזו, מקנין הגט שבידה.
הוהנפ"מ מובן מאליו, אם היא יכולה להתגרש גם ע"י קנינים אחרים כמו קנין אגב.
ווכאן צריכים להדגיש עוד הדגשה, כי בודאי לא בעינן בגט כל הפרטים הדרושים תמיד לקנין כי בקנין הלא אנו צריכים קודם כל להתנאי העיקרי שזהו רצון משני הצדדים ובגט הלא גם בע"כ היא מתגרשת ובשביל כך מועיל גם גט על איסורי הנאה, אלא שהמחלוקת הוא במה הוא החידוש שבדבר, אם החידוש הוא בהמציאות, כלומר, שאע"פ שבכל קנין שטר אנו דרושים לקנין השטר מצד המוכר שהוא קונה את השטר ומתוך כך קונה הלוקח את הקרקע וכאן בגט לא דרושה רק המציאות לבד, מציאות הקבלה של הגט, או שהחידוש הוא בהדין כלומר, שגם כאן באים הגירושין רק ע"י דין הקנין של הגט, אלא שהחידוש הוא שבזה לא צריכים לכל הפרטים המעכבים בקנינים שהיא קונה תמיד את הגט כשמגיע הגט לידה.
זומובן, שאלה הסוברים דשום קנין אחר לא מועיל בגט, סוברים כהצד הראשון ואלה שסבורים שכך מועילים גם קנינים אחרים סוברים כהצד השני.