מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

המידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 68

אועלינו להוסיף, שאלה הסוברים שהלחומרא הוא בגדר ודאי, אין המכוון שיש לזה אותו הודאי שיש במציאות ודאית, שהרי סוף סוף על ודאי חלב לוקין ועל ספק חלב וספק שומן אין לוקין, וג"כ על ודאי חלב בשוגג חייבים קרבן חטאת ועל ספק חלב ספק שומן בשוגג חייבים אשם תלוי, אלא שעל הספק שזהו כאמור מציאות מיוחדת, מציאות של ספק, נתנה התורה דין מיוחד.
בואת זה אנו רואים מהתורה גופא, שנתנה קרבן מיוחד על ספיקות, וזהו קרבן אשם תלוי כנ"ל, או חטאת העוף, וכל קרבן בא כמובן על מציאות של עברה, ושמע מינה, שהספק זוהי מציאות מיוחדת כנ"ל.
גומכאן נובעת המחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד בפ"ח מהל' מעה"ק (הלכה י') בהקריב אשם תלוי או חטאת העוף הבא על הספק בחוץ, שלדעת הראשון פטור על זה מלהביא אפילו אשם תלוי ולדעת האחרון, חייב על זה אפילו חטאת, כי הרמב"ם לשיטתו, כאמור, שהלחומרא הוא רק בגדר ספק הנה גם הקרבן המסתעף מזה, האשם תלוי, הוא בגדר מציאות ספקית, כי בודאי הקרבן כשהוא לעצמו, וגם אשם תלוי בכלל, הוא מציאות ככל מציאות, ועל כן אם הקריבו בחוץ פטור מצד הספק, שמא אין עליו בכלל השם קרבן, והראב"ד לשיטתו, שכאמור, סובר שלהחומרא הוא בגדר ודאי, הנה גם על האשם תלוי יש שם קרבן ודאי כמו כל הקרבנות דעלמא, ואעפ"י שהודאי זה בא מכח ספק, אך כאמור, שזהו גופא הוא המציאות, מציאות של ספק, וממילא הוא בכל הקרבנות שמקיריבם בחוץ חייבים חטאת ה"נ בזה.
דובבחינה ידועה יש במחלוקת הנ"ל גם משהו מן המדה של "סבה ומסובב יסוד ובנין", כלומר, שיש כאן הספק אם הספק במציאות משמש רק בתור סבה להחומרא שמתהוה, או שהספק זהו יסודו של הלחומרא, ומובן שלהצד הראשון עוד אפשר לומר שהחומרא הוא בגדר ודאי, אעפ"י שס"ס אנו צריכים להתחיל בזה מצד הספק, שהרי אי אפשר לבוא לההנחה של "לחומרא" בלי שנתחיל מ"ספיקא דאורייתא", כי המסובב יכול לתפוס הרבה פעמים מקום יותר רחב מהסבה, אבל אם אנו מכניסים את זה למדת יסוד ובנין, מובן שהבנין לא יוכל לתפוס מקום יותר רחב מהיסוד, ואם היסוד הוא הספק הנה גם הבנין, ה"לחומרא" האו ג"כ בבחינת ספק.
הובדיוק אמרנו את הדברים "ובבחינה ידועה", כי ס"ס כפי שאמרנו בהחלת המדה הזו, אין גדר אחד למדת מציאות ודין עם מדת סבה ומסובב, וככה אין גדר אחד למציאות ודין עם "יסוד ובנין", כי ס"ס היסוד והבנין המה שני דברים נפרדים בעוד שהמציאות והדין היינו הך, ובכ"ז בהמחלוקת הנ"ל בספיקא דאורייתא לחומרא יש משהו מן ההבדלים שיש בין סבה ומסובב ליסוד ובנין כנ"ל.