מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יא; מציאות ודין 72
אאכן אנו מוצאים ציור שמספק מציאות נעשה ודאי דין, ודוקא להרמב"ם, וזהו בספיקא דרבנן לקולא, שידועה היא קושית הרמב"ן על הרמב"ם שסובר דגם באיסור דרבנן יש משום איסור דאורייתא, איסור של "לא תסור", דאמאי לא נימא גם דספיקא דאורייתא לחומרא? ומתרץ שלדעת הרמב"ם אנו צריכים לומר שהם אמרו והם אמרו, שזאת אומרת, שהאיסור של רבנן בא לכתחילה ביחד עם תנאי, שהאיסור נאמר רק על ודאי לא על ספק, ומובן, שלפ"ז בספק איסור דרבנן יש רק ספק במציאות של הדבר אבל לא בהדין, כי בדין זהו ודאי היתר בכל האופנים, וכך היה רצון החכמים מתחילה והפה שאסר הוא הפה שהתיר.
בועפ"י יסוד זה אפשר למצוא נמוק של "לשיטתו" במחלוקת הרמב"ם והרשב"א בספיקא דרבנן במקום שיש בזה חזקת איסור, שלדעת הרמב"ם גם בזה אמרינן ספיקא דרבנן לקולא והרשב"א סובר שבכה"ג ספיקא לחומרא (עי' בש"ך י"ד בס' ק"י בדיני ספק ספיקא). ובהקדם דברי התוס' בריש נדה (ב' ע"ב) שכתבו בטעמו של דבר דספק טומאה ברה"י טמא אפילו במקום שיש חזקת טהרה, שלכאורה כיון שכל המקור לזה הוא מסוטה, ושם הרי ליכא חזקת טהרה שכיון שקינא לה ונסתרה איתרעה חזקתה? ותרצו שהואיל שספק סוטה טמאה בודאי ממילא לא שייכת בזה חזקה, ואנו רואים מדברי התוס' הנ"ל, שחזקה יכולה להכריע רק את הספק, אבל היא לא תוכל לשנות את הודאי, ומכיון שספק טומאה בלי החזקה היתה טומאה ודאי כבר לא יכולה החזקה - חזקת טהרה, לשנות את הודאי הזה, ואע"פ שהודאי הוא רק בנוגע לדינא ולא בנוגע למציאות כמובן.
גוממילא הרמב"ם לשיטתו, שבכל ספיקא דרבנן יש הלאו של לא תסור וממילא מוכרחים להגיד לפ"ז בטעמא, שספיקא דרבנן לקולא, שככה הותנה מראש כנ"ל, ואין בדינן שום ספק בזה והספק הוא רק בהמציאות, וע"כ אין חזקת איסור מועילה בזה, כי, כאמור, אין החזקה מועילה לשנות את הודאי, והרשב"א לשיטתו שאינו סובר שבדרבנן יש משום הלאו דלא תסור, וממילא אין אנו צריכים לומר שהטעם שספיקא דרבנן לקולא מפני שככה התנו מראש, ולעולם כמו שיש בזה ספק במציאות ככה יש בזה ג"כ ספק בדינא אלא שאנו נוטים להקל בספיקא זה, ובכה"ג בודאי מועילה חזקה וע"כ במקום שיש חזקת איסור, אסור.
דומכלל דברינו אלה יתברר עוד הכרח בדבר, שהחומרא בספיקא דאורייתא אינה בבחינת ודאי אלא בבחינת ספק וכן גם כן הטהרה בספק טומאה ברה"ר איננה בבחינת ודאי כנ"ל, דאל"כ איך שייכת חזקת היתר בספק איסור וחזקת טהרה בספק טומאה, הא החזקה כאמור לא תוכל לשנות את הודאי אלא ש"מ כנ"ל.