מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 9
אועל אותו היסוד מיוסדת ג"כ המחלוקת של אבא שאול ורבנן בגר שמת ואין לו יורשים והניח עבדים קטנים, שרבנן סברי שגם הם קנו עצמן בני חורין: ואבא שאול סובר, שכל המחזיק בהם זכה כמבואר בקדושין (כ"ג ע"א) וע' בתוס' שם. אבל באמת הדבר ברור שבמציאה, למשל, אין חולק בדבר שאין לקטנים זכיה מן התורה, מפני שהזכיה צריכה להביא דבר חיובי. בסילוק שיעבוד, וכשמת גר והיה לו שיעבוד על קטנים בודאי מסולק השיעבוד, מפני שכאן לא דרוש רק הצד השלילי, שהשיעבוד יסולק, אלא שכל המחלוקת היא לענין השחרור שיש בזה פנים לכאן ולכאן. כי מה שהעבד קונה את עצמו, יש בזה גם מעין התהוות דבר חיובי חדש, שהוא העבד נעתק מרשות לרשות, מרשות האדון לרשות עצמו. אבל ס"ס, כאמור, בכאן אין ההכנסה מכניסה מה שההוצאה הוציאה, ויש אפוא להביט על זה גם כן כעל דבר שלילי לחוד, שיוצא מרשות האדון וממילא הוא נשאר ברשות עצמו – ובזה נחלקו רבנן ואבא שאול.