מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 36
אויש הרבה מושגים שאפשר להסתפק בהם אם המה מושגים שליליים או חיוביים. למשל, המושג הפקר, אם זהו מושג שלילי, כלומר, דבר שאין לו בעלות כלל, או מושג חיובי, כלומר, דבר שבעלות כל העולם כולו בכח על זה וכל הקודם וזכה בו הוא מוציא את הבעלות בכח לבעלות בפועל.
בוהנ"מ לדינא הוא, אם יצוייר שמופקעה האפשרות מכל אנשי העולם – מאיזה סבה שהיא – לזכות בהדבר המופקר ותשאר האפשרות לזכות רק לאדם אחד, אם אותו האחד יצטרך לעשות קנין בדבר או לא, דאם נימא כהצד הראשון בודאי יצטרך לקנין ובלי זה גם הוא לא יקנה, אבל להצד השני בודאי יקנה גם בלי מעשה קנין, דהא לפי"ז מה שכל זוכה מהפקר צריך למעשה קנין הוא רק כדי שלא יזכה אחר, אולם מכיון שאי אפשר לאיש אחר בלעדו לזכות והדבר הוא קנין כל העולם כולו וכשהוא נשאר היחידי שיכול לזכות ממילא הדבר מוחלט לו, כי הוא בזה בבחינת כל העולם כולו.
גונראה שבזה היא מחלוקת הראשונים אם הפקר נחשב לדעת אחרת מקנה אותו או לא (עי' בב"מ י"ב ע"א מחלוקת רש"י ותוס'), וכמובן שלהצד הראשון אין כאן דעת אחרת מקנה, אבל להצד השני שפיר הוי בכלל דעת אחרת מקנה אותו.
דוע' בספרנו "ד"מ דרך הקודש" ש"ה (פ' ט"ו) ששם הבאנו שמדברי הש"מ בב"מ (ח' ע"א) בתירוצו על הא דאמרינן שם "התם האי קאמר, כולה שלי ואנא אגבתיה כולה, והאי קאמר, כולה שלי ואנא אגבתיה "כולה" והקושיא היא, הא כל הדין דיחלוקו הוא מפני שאנו תופסים שתרוויהו בהדי הדדי אגבינהו, ואם המגביה מציאה לחברו לא קנה חברו הא שניהם לא קנו ושניהם נשבעים על שקר? והתירוץ הוא, שכיון שסו"ס כל אחד מהם אומר "אנא אגבתיה כולה" אבל שום איש אחר מלבד אלה השנים לא יוכל לבוא בטענה זו, אז ממילא שייך הדבר לאלה השנים גם בלי קנין מועיל.
הונראה ברור דתפסו כהצד השני הנ"ל, וכל נחיצות הקנין בהפקר הוא כדי שלא יזכו אחרים ואם זהו מן הנמנעות אז גם בלי קנין מועיל נמי הוא קונה.
וועי' בספרנו "המדות" ח"א מדה ח' (אות מ') ששם חקרנו חקירה במהות הפקר שמקורה היא במדת "עצם והסתעפות" אם הצד החיובי שבהפקר, הזכות לכל העולם לזכות בו זהו מעצם ההפקר, או שעצם ההפקר זהו רק הצד השלילי שבו הפקעה הבעלות, והצד החיובי הנ"ל זהו כבר מסתעף ממילא דכיון שנפקעה הבעלות אין מי שמעכב בדבר שלא יזכה בו אחר.
זוכמובן שאין חקירה אחת נוגעת בחברתה כי שם החקירה היא אם נתפוס כהצד הראשון, שהמושג הפקר הוא מושג שלילי בכ"ז יש גם צד חיובי הזכות לכל העולם לזכות בהדבר, ועל הצד החיובי הזה נופל שמה הספק, אם זה בא מעצם ההפקר, או שזה כבר בא באופן המסתעף ממילא מצד השלילה שבדבר, מצד הפקעת הרשות של הבעלים.