מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 57
אולפי זה לא נצטרך להבדיל באונס בין גיטין וקדושין כמו שחפצו לתת את ההבדל הזה בדברי הירושלמי הנ"ל, אלא שההבדל הוא בין קיום התנאי לבטול התנאי.
בונקוט הכלל הזה בידך, שבכל הדברים וגם קודשין וגיטין בכלל מועיל האונס אם קיום התנאי – בלי הבדל אם בקום ועשה ואם בשב ואל תעשה – נעשה על ידי אונס אז מועיל האונס שאנו חושבים את קיום התנאי כמאן דליתא – אבל אם בטול התנאי – וג"כ בלי הבדל בין אם זה בקום ועשה ובין אם זה בשב ואל תעשה – היה עפ"י אונס – אז האונס לא מעלה ולא מוריד והבטול התנאי מביא לידי בטול המעשה.
גוכל זה למה? מפני שתמיד קיום התנאי הוא המקיים את הדבר ובטול התנאי הוא שמבטל את הדבר וגדר האונס הוא ה"לא תעשה דבר" – שלילת הדבר ולא חיובו של הדבר.
דואם כי הירושלמי מדבר בבטול התנאי על ידי אונס בקדושין ואומר שלא מועיל בזה מפני שסו"ס לא נתקיים התנאי, אך הוא הדבר גם בגיטין ועל זה יש משניות שלמות. כמו למשל "הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאמר האב אי אפשי, וכו' אינו גט (גיטין ע"ה ע"ב). האומר לעשרה כולכם כתבו אחד כותב וכולם חותמים, לפיכך אם מת אחד מהם הרי זה גט בטל (שם ס"ו ע"ב) ואף על גב דאמר ר' יוחנן בגיטין (ס"ח ע"ב) "שנים משום עדים וכולם משום תנאי" או מחלוקת של רשב"ג ורבנן (שם ע"ד ב') בהרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ומת אם נותנת לאביו או לאחיו או לאחד מן הקרובים "וכל המחלוקת היא אם לי ולא ליורשי או לי ואפילו ליורשי" – ומובן שבכל הדברים הללו אין לך אונס גדול יותר מזה – כי מה תעשה האשה לקיים את תנאה? אלא מפני שכל בטול התנאי אפילו אם נעשה באונס ג"כ נחשב לבטול והאונס לא מעלה ולא מוריד בזה.
הובספרנו ד"מ דרך הקנינים חלק א' (שמעתתא ה) הארכנו בזה והראינו שגם ר"ל לא חולק על עצם ההנחה הזו ואם הוא חולק ב"על מנת מכניסיך ליום פלן", הנה יש בזה נקודה מיוחדת כאשר בארנו שמה ואין כאן המקום להאריך בזה.
וועיין בחלק א' מספרנו זה מדה ג' (אות י"ח) ששם בארנו את סוגית הגמרא בריש כתובות (ב' ע"א) בהבעיות אם חלה הוא או חלתה היא מעלה לא מזונות או לא. ושם יש ציור מתאים להנחתנו שגם לפטור אינו מועיל אונס אם אנו דנים על דבר פטור חדש, כלומר לסלק חיוב שהיה מקודם.