מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 7
אועיין בחולין (פ"ה ע"ב) לא צריכא לשוחט את הטריפה והיא חולין בעזרה ר"ש מתיר בהנאה וכו' סד"א, הואיל ואמר ר"ש מותר בהנאה, אלמא לאו שחיטה היא כלל אימא מידי נבלה לא מטמאה קא משמע לן" כלומר, שאנו רוצים לומר, ששלילת שם השחיטה לענין איסור הנאה ישלול גם את שם השחיטה לענין לטהר מידי נבלה, אין בזה כלל משום סתירה לכללנו הנ"ל, כי כפי שאמרנו, יש הבדל בין שלילה שבדבר ובין העדר שבדבר, וציורו של הראשון הוא "עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה" ואותו הציור הוא ג"כ בחולין בעזרה של טריפה, כי גם לר"ש דסובר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה הוא בגדר בטול ולא בגדר העדר מעין ציור של פסולי עדות הנ"ל, דיש עדות אלא שיש ג"כ דבר הפוסל, וה"נ הרי אי אפשר להכחיש את המציאות של שחיטה, אלא שביחד עם זה יש לר"ש גם סבח המבטלת, ובזה הלא אמרינן להיפך, שהצד השלילי שבדבר גורר אחריו בטול כל הדבר, וע"כ היה אפשר להגיד באמת שלא תטהר גם מיד נבלה.