מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 11
אואעפ"י שב"נקודה הנפלאה" של הרמב"ם בפה"מ לכריתות הוא אומר, שבשר בחלב לא חל על איסור חלב, אעפ"י שיש איסור מוסיף של הנאה, מפני שאפשר להגיד להיפך, מיגו שלא חל איסור אכילה לא חל ג"כ איסור הנאה?
בהנה יש להבדיל בין הדבר כשהוא לעצמו ובין כשהדבר בא מבעל-דבר, כי אמנם כל הדוגמאות הנ"ל שביארנו בכולם בא הדבר מבעל הדבר כמו, למשל, לענין שותפין שאחד יכול לאסור את כולו או בקדשים ש"פשטה קדושה בכולה", וככה ג"כ בשבועה הנ"ל שרצון בעל הדבר בקיומו של כל הדבר משפיע ג"כ על אותו החלק שאי אפשר היה לצאת אל הפועל מאיזו סבה שהיא.
גוזהו ההבדל בין ה"נקודה הנפלאה" של הרמב"ם הנ"ל שמדבר בבשר בחלב שהאיסור בא מצד עצם הדבר, ובין כשנשבע שלא לאכול תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים הנ"ל, שהאיסור בא מצד הבעל דבר ע"י קבלת השבועה.
דובכל האופנים מסולקת קושית ה"ישועת יעקב" שמקשה, מדוע לא תחול שבועה לעבור על ל"ת מצד כולל? למשל, כשנשבע לאכול נבילות ושחוטות, כמו שחלה כשנשבע שלא לאכול נבילות ושחוטות?
האבל לפ"ז מובן, שאין בזה דמיון, כי כולל בא רק בדברים המותרים עם דברים האסורין, וזהו שאמרנו, שהאיסור גורר ג"כ את ההיתר מפני שהאיסור הוא בבחינת דבר וההיתר בבחינת העדר הדבר, אבל בקום ועשה לא שייך כאן בחינת דבר, כי אין הקום ועשה בא על הדבר אלא על האדם לבד.