מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — א; סבה ומסובב 6
אועי' בש"ך ח"מ (סי' ר"ב), דמחדש לשיטת הסוברים, דגם בצבורים צריך לומר קני ואגב ולא קני מטעם חצר "יען דאין חצרו קונה אלא כשהוא כבר חצרו, משא"כ הכא דחצרו ומתנתו באים כאחת", וכן כתב בס' קצ"ח לענין השוכר מקום "דרק אז יכול השוכר לקנות המטלטלין של המשכיר כשמשכיר לו החצר מתחילה ואח"כ הקנה לו המטלטלין, אבל שניהם כאחד לא".
בובאמת כבר קדמו בזה בשטמ"ק ב"מ (כ"ה ע"ב) בענין מצא בגל ובכותל ישן שבזה הוא מתרץ את קושית הראשונים שהקשו דליקני ליה חצרו לבעל הגל? עי"ש.
גובאמת כל הנ"ל עוד מאשרים יותר את הכלל של המושכל הראשון הנ"ל, שהסבה צריכה להיות קודם באיזה זמן ידוע לפני המסובב, ובכ"מ שחצרו קונה לו צריך להיות החצר שלו איזה רגע לפני הקנין של המטלטלין.
דובהציורים הנ"ל יש עוד רבותא יתירה מזה של הציור שמדבר עליו הקצוה"ח הנ"ל, דאילו זה האחרון קמשמע לן רק זה שאי אפשר שהסבה תוָלד מתוך המסובב, וע"כ אי אפשר שיקנה את השטר מתנה גופא ע"י קנין החצר המתהוה מתוך קנין השטר, שאיך שנתחיל בזה אנו באים לתלות את הסבה בהמסובב, כמובן. אבל בציורים האחרונים הנ"ל שהבאנו אנו רואים שלא רק שאי אפשר שהסבה תוָלד מתוך המסובב אלא שאי אפשר ג"כ שיתהוו שניהם כאחת, או כנ"ל שתמיד צריכה הסבה להיות איזה רגע לפני המסובב.