מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 31
אובזה תתישבנה הקושיות שהקשינו בספרנו "דרכי משה-דרך הקודש" ח"א (ש"ד פרק ו') דלשיטת הראב"ד דגם הוספה בזמן נקרא איסור כולל, ובשביל זה פסק כשאומר שבועה שלא אוכל היום חזר ונשבע על הככר שלא יאכלנה לעולם אסור מצד כולל, שקשה מהא דחולין (ק"ג ע"א) דאיכא מ"ד, דלא חל איסור טריפה על איסור אמה"ח ומדוע לא יחול מצד איסור כולל, דהא איסור טריפה הוא אפילו לאחר שחיטה? ועוד קשה מדברי הריטב"א בקדושין ס"פ עשרה יוחסין שכתב דהיכא דנתנבלה ביום הכפורים, אפילו רבנן דר"ש מודה, דלא חל נבילה על איסור יוהכ"פ, ומדוע לא יחול מצד איסור כולל, דהא האיסור נבילה כולל גם הימים שאחרי יוהכ"פ?
באכן לפ"ז תתישבנה הקושיות הללו עוד ביתר בהירות, שמובן, דאי אפשר לתלות את הסבה במסובב, כלומר, כיון דכל האיסור בטריפה ונבילה אחרי כך הוא רק מצד המשכת האיסור, אבל עיקר הסבה, סבת האיסור, הוא מעשה הנבלה והטריפה, כלומר, מה שנתנבלה ונטרפה וברגע זה, הלא עמד איסור מקודם, ואם נוסיף ע"ז עוד איסור של נבילה וטריפה מצד המשכת האיסור אחרי כך, הרי בזה אנו תולים את הסבה בהמסובב.
גוידועה היא "הנקודה הנפלאה" של הרמב"ם בכריתות פ"ג (מ"ד) בטעמא של דבר דלא חל איסור בשר בחלב על חלב, מצד איסור מוסיף דאיתוסיף ביה ג"כ איסור הנאה? "והנקודה הנפלאה" היא זו שאי אפשר למציאות של איסור הנאה בבשר בחלב בלי איסור אכילה, שזאת אומרת כפי שביארנו במקום אחר, שאי אפשר לסבה ומסובב שיבואו בבת אחת, אך כאן עוד יותר בהיר, שעל אחת כמה וכמה דאי אפשר לתלות את הסבה בהמסובב שבא ממנה, דבשבועה אין האיסור של מחר מסבת האיסור של היום, אלא כשהוא אומר שבועה שלא אוכל היום ומחר, למשל יש קבלה גם על היום וגם על מחר, אבל בטריפה ונבילה כיון דכל דטעם שהוא אסור לעולם הוא רק מצד המעשה הראשון שנתנבלה ושנטרפה, ואם נתלה את האיסור ברגע זה מפני האיסור שנמשך אחרי כן הרי אנו תולים את הסבה במסובב כנ"ל.