מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 35
אובזה יבוארו דברי הרמב"ם שכתב בפרק ב' מהלכות אבות הטומאות הלכה י' לענין שחיטת נכרי שהלכה פסוקה היא דנבילה מטמאה במשא "וקרוב בעיני, שאף זה מדברי סופרים, שהרי טומאת עבודה זרה וטומאת תקרובתה מדבריהם כמו שנתבאר וכו' וא"ת והלא היא אסורה באכילה דין תורה? לא כל האסור באכילה מטמא, שהרי הטריפה אסורה וטהורה", והראב"ד בהשגותיו הרעיש ע"ז עולמות, איך אפשר להפריד בין הדבקים? אולם לפ"ד מנומקים דברי הרמב"ם דכאמור יש שני סוגים בנבילה, סוג אחד לענין איסור אכילה מצד דאין שחיטה המתרת וסוג שני לענין טומאה מצד הפעולה שנתנבלה, וכששחט העכו"ם חסרה השחיטה המתרת, אבל סוף סוף אין כאן הפעולה של נתנבלה.
בועי' בכ"מ שם, דאפשר דאף בשחיטת קוף לא תטמא במשא, ולדעתנו זהו לא רק אפשר אלא גם מוכרח, דממ"נ אם נביט על המתיר שבשחיטה הלא גם בנכרי אין מתיר, ואם נביט מצד הפעולה, פעולת השחיטה ס"ס גם בשחיטת הקוף יש הפעולה ההיא.