מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 46
אועי' בתמורה (ה' ע"א) בתוס' ד"ה "אם אינו קדוש" שהקשו "ואם תאמר, ונימא דנשיאות חטא הוי משום דעבר אמימרא דרחמנא?" ותירוצם דחוק שם.
באמנם האחרונים (עי' נוב"י ח"ב ס' קכ"ט, במקנה ובס' בית מאיר) נותנים לקושיה זו תירוץ מספיק ואומרים שמתי אומר רבא "והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא" כשיש ה"אי עביד" כמו שאומר "אי עביד לא מהני והאי דלקי" וכו' אבל אם ע"י הלא תעביד אין כלל ה"אי עביד" שם לא שייך כלל לומר שילקה משום "דעבר אמימרא דרחמנא", וציור שכזה יש לנו בתרומה, שבאמת אין בזה כלל משום מעשה, דתרומה נטלת אפילו במחשבה וגם ההפרשה גופה אין בה משום מעשה, אלא ה"מהני" שיש בזה הויא המעשה, אבל אם גם "לא מהני" אין ממילא כלל בזה ה"אי עביד" כי לא עבד כלל, וממילא לא שייך בזה ג"כ "נשיאות חטא".
גוההגיון שיש בזה הוא ג"כ ההבדל בין שלילה ובין העדר, כי אם אנו אומרים "לא מהני" זוהי שלילה, שאנו שוללים את חלות הדבר, ועוד אפשר להגיד שע"ז גופא יש מלקות, אבל בתרומה אנו מביאים ע"י ה"לא מהני" העדר הדבר לגמרי וע"כ אי אפשר שיהיה בזה משום "נשיאות חטא".