מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יד; בעצם ובפועל 19
אועוד יסוד הגיוני: אם החסרון הוא בעצם הדבר, אז לא משפיע כלום מה שבעתיד יסולק החסרון הזה, מפני שאנו מתחשבים רק עם הדבר "באשר הוא שם", אבל אם כל החסרון הוא רק מצד הבפועל שבדבר, אז אם אפשר בעתיד לתקן שלא יהיה החסרון, אז גם בהוה לא נחשב זה לחסרון.
בואת היסוד הזה אנו מוצאים בדברי התוס' בעירובין (ל' ע"ב) שמחלקים בין הדין שמערבין לנזיר ביין, אע"פ שהיין אינו ראוי לו משום דאפשר למיתשל על נזירותיה, ובין הדין של אין מערבין בטבל, אע"פ שגם שם אפשר לו להפריש תרומה? משום דטבל אסור לכל העולם, והיין אסור רק לו, להנזיר, וההבדל הוא כנ"ל, דטבל הוא איסור בעצם ובזה, לא משפיע העתיד האפשרי, כיון שס"ס עכשיו איננו דבר הראוי, משא"כ בנזיר כיון שהדבר אסור רק לו, הנה גם לו אין הדבר אסור בעצם, אלא רק איסור בפועל, וכיון שיש עצה לתקן את הבפועל ע"י שאלה תו כבר אין חסרון כלל בדבר.