המידות לחקר ההלכה — יד; בעצם ובפועל 28
אלפעמים יש ספק בקדשים, אם זהו פסול בעצם או רק בפועל, או בלשון הגמרא, אם זהו "פסול בגופו" או רק "בדם ובבעלים", מה שעמדנו על זה בספרנו ד"מ דרך הקודש ח"ב (שמעתתא י"ד): אם שלא לשמן זהו פסול בעצם הקרבן, כמו כל פסול פיגול; או שזהו רק חסרון בעבודה, שכל אחת מד' עבודות הנעשית במחשבת שלא לשמה איננה עבודה להכשיר, ונמצא שזהו רק חסרון בפועל, חסרון הדם שכבר נזרק במחשבת שלא לשמה והוה כמו נשפך הדם.
בוהראיתי שמה שיש בזה מחלוקת רש"י ותוס' במנחות (מ"ח ע"ב), בהא דאמרינן שם "כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה", שרש"י פירש, שהכוונה למחשבת שלא לשמן, והתוס' חולקים על זה, ועי' שם.
גועכ"פ גם מכאן אנו רואים, שההגדרה של "איסור חפצא ואיסור גברא" וההגדרה של "בעצם ובפועל" - שני דברים נפרדים המה, דהא בודאי גם בפסול של נשפך הדם - האיסור הוא איסור חפצא, דהא כל המקור של איסור חפצא אנו למדים מקדשים שלפני זריקה, ובכ"ז פסול שכזה כבר לא נקרא פסול בגופו, כנ"ל.