המידות לחקר ההלכה — יד; בעצם ובפועל 46
אוכאן יש עוד נקודה הגיונית שצריכים לעמוד עליה כי כל חסרון בעצם הנה אף טרם שבא החסרון לידי ביטוי הנה אעפ"י שלא מרגישים עדיין החסרון בפועל, הוא מורגש בכל זאת בכח, ולא כן אם כל החסרון הוא בפועל, הנה מובן שלפני זה אין שום חסרון כנ"ל.
בוהנה מה דבעינן גט שתהא מותרת לכל אדם, אין הכוונה כמובן שתהא מותרת בפועל ממש לכל אדם, דהא סוף סוף אי אפשר לה להנשא בפועל רק לאדם אחד, אלא הכוונה שתהא ראויה בכח לכל אדם, ועל כן אם יש חסרון בעצם, כשאמר חוץ מפלוני, הנה אפילו אם היא רוצה להנשא לאדם אחר, יש כאן החסרון בכח מה שהיא אינה ראויה להאדם, שהמגרש הוציא אותו מן הכלל, לא כן בעל מנת, שלא תנשא לפלוני שכאמור כל החסרון הוא רק בפועל.
גואף על פי שההלכה היא כחכמים שאוסרים גם בעל מנת שלא תנשאי לפלוני, זהו מפני שההלכה היא דבעינן שתהא מותרת בפועל ממש לכל אדם, אע"פ שכאמור לא יצויר בפועל ממש לכל אחד מבני האדם שבעולם, וס"ס באופן שכזה יש אדם אחד שאינה ראויה לו בפועל.