המידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 6
אהבדל בין כסף של קנין ובין כסף של פרעון חוב, הוא, שבהראשון העיקר הוא הפועל והפעולה ובהשני העיקר הוא הפועל יוצא שבדבר, כלומר בענינים שהכסף משמש למעשה הקנין, הנה המעשה שבזה, נתינת הכסף מיד הקונה להמקנה הוא הגורם, וכן ג"כ בכסף קדושין הנה המעשה של נתינת הכסף מיד הבעל ליד האשה זהו שפועל את הקדושין.
בולא כן בפריעת חוב, ששם אין העיקר בהנתינה וקבלה אלא מהפועל יוצא שבדבר שיגיע הכסף להמלוה.
גוע"כ אף שפריעת בע"ח מצוה, לא יגיד שום אחד שנצטרך בזה להמושג שליחות אם שולח את הכסף ע"י אחר.
דוזהו ההבדל בין "האיש מקדש בו ובשלוחו" ובין פריעת בע"ח שאין אנו צריכים בזה לשליחות, כי כאמור שליחות שייכת רק במקום שההדגשה היא בהפעולה ולא במקום שההדגשה היא בהפועל יוצא, ובקדושין שהעיקר הוא הנתינה והקבלה אנו צריכים בזה להגדר של "שלוחו של אדם כמותו". וכך ג"כ גבי קנינים, שאם ישלח לקנות איזה דבר ע"י כסף נצטרך להמושג שליחות, אבל למשל במצוה של "והשיב את הגזילה אשר גזל" בודאי לא נצטרך להמושג של שליחות, כי גם מצוה זו, כמו המצוה של פריעת בע"ח, המצוה היא בהפועל יוצא שבדבר.
הוהנה אמרנו, שבכסף קדושין וקנינים העיקר הוא הנתינה, כי הקונה והמקדש הוא הפועל שבדבר, אכן לכאורה זה מיתלי תלי במחלוקת הפוסקים, אם מועיל בקדושין טלי כסף מע"ג קרקע, עי' בבית שמואל (אה"ע סי' ל), "אם אמר לה טלי קדושין מע"ג קרקע כתב בתשובת הרש"ך ס' קנ"ב שהוה ספק קדושין, ולא דמי למקדש בפקדון שהיה כבר בידה דהוי קידושין וכו' דשם בתחילה נתן לה ובנתינה בא לידה", והר"ן בפ"ק דקדושין (ב, א) אומר בודאות דבקדושין אם נותן לה קרקע בתור שוה כסף ג"כ מועיל דגם זה נכלל בכלל קדושי כסף, אע"פ שכמובן אין נתינה מיד ליד.
ואך מובן, דבכ"ז אין מכאן סתירה להנחתנו שבקדושין ומכירה העיקר הוא הנתינה. אלא שעלינו להוסיף על זה, דנתינה נקראת לאו דוקא כשהיא מיד ליד אלא שג"כ טול מע"ג קרקע נחשב לנתינה ולפ"ז יהיה עלינו להוסיף שמה שאנו צריכים לשליחות ב"האיש מקדש" יהיה רק מצד האמירה, כי השליח הוא ג"כ האומר, דאי מצד הנתינה אפילו בלי שליחות בכ"ז לא גרע מטלי כסף. ובאופן כזה יוצא, שאם יתן השליח הכסף קדושין ואח"כ יגיד המשלח לה שהיא תהיה מקודשת בכסף, ואע"פ שהשליח יהיה חשו"ק דלאו בני שליחות נינהו ג"כ יהיה טוב, ואע"פ שהנתינה לא היתה נתינה של קדושין כיון דחשו"ק לאו בני שליחות נינהו, זה לא איכפת לן, דהא גם כן לאלה הסוברים דגם בקדושין כמו בגיטין יש חסרון בטלי מע"ג קרקע, אך הלא כו"ע מודים כנ"ל, דבפקדון הוי קדושין משום דמתחילה היתה נתינה מיד ליד, אע"פ שג"כ נתינה זו לא היתה לשם קדושין.