מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 10
אמתוך היסודות הללו מתברר, שלא בכל העבירות יסברו ב"ש שיש שליח לדבר עבירה. ומלבד הציור של טרחא יתירה בשבת הנ"ל, גם כן לא שייך המושג שליחות בעבירות שבמחשבה כמו העבירה של "לא תחמוד" או העבירה של "לא יחשב" במחשבת פגול, כי כמובן בעבירות כאלה, אע"פ שגם הם בכלל לא תעשה, ובשעה שהוא מחשב נחשב באלו כמו פועל, אבל ס"ס פעולה לא יוצאת מזה, ועל פועל בלי פעולה, כאמור, אין שליחות. ובמחשבת פגול, אעפ"י שע"י זה כן יוצאת פעולה שהקרבן נעשה באמת לפגול ו"לא ירצה" - אבל לא נחשב, לפי דברינו הנ"ל לבעל פעולה כי הוא אינו פועל ע"י מחשבתו את הפעולה, שזהו פסול הקרבן, ולא חשב רק לאכול מזבחו ביום השלישי, והפגול נעשה רק ע"י דיני התורה.
בוכן ג"כ לא בכל המצוות אפשר להשתמש בסוג שליחות, למשל, המצוה של "ואהבת את ה' אלקיך", או המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" ובכלל כל המצוות הנכנסות לסוג של "חובת הלבבות", לא שייך על זה המושג שליחות, כי יש בזה כאמור, משום פועל, ולא משום פעולה כנ"ל.
גומהאי טעמא לא שייכת שליחות בתפילה. וכל הטעם שיוצאים בשליח צבור הוא רק מפני ששומע כעונה - מפני שתפילה היא עבודה שבלב, ויש בזה רק משום פועל ולא משום פעולה, כמובן.