מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 25
אושם במנ"ח מסתפק ג"כ אם יפסול בידים את הבשר או שיזרוק אותו לים במזיד, אם יהיה נחשב שעבר על לאו שיש בו מעשה, ואמנם לדינא אין נ"מ בזה כי בין כך ובין כך אין לוקים על זה, לפי שהוא לאו הניתק לעשה. - אך בזה הי' אפשר לנמק את דברי הרמב"ם, שנתן טעם על הא שבלאו דלא תותירו אין מלקות, מפני שהוא לאו הניתק לעשה, והכס"מ תמה מדוע לא נתן את הטעם של לאו שאין בו מעשה, ומובן שאם נתפוס שבכה"ג נקרא לאו שיש בו מעשה, הקושיא מסולקת.
בומקור הספק הוא בהעבירה של "לא תותירו ממנו עד בקר", אם העבירה היא במה שלא אכל את הבשר בזמנו, או במה שלא נאכל בזמנו - ולהצד הראשון בכה"ג לא יעבור כלל על הלאו הזה, כי בעצם הדבר מה שפוסל את הבשר או במה שזרקו לים, אין העבירה של לא תותירו כמובן, ומה שלא אוכל את הבשר אחר כך הלא בזה הוא כבר אנוס. אבל אם נימא שהעבירה היא במה שלא נאכל בזמנו, הנה בזה גופא מה שעושה את הבשר לאי-ראוי לאכילה יש העבירה, ובעבירה זו הלא יש מעשה.