מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 27
אבכל מקום שמפני איזו סבה שהיא אינה מביאה הפעולה לתכליתה, יש לעיין אם החסרון הוא מצד הפועל שבדבר, או מצד הפעולה כשהיא לעצמה.
בלמשל, דין הוא "גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש, זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו", אבל יש הבדל בין הראשון - אם אינו שלו - ובין השני - אם אינו ברשותו. בהראשון יש חסרון בעצם הפעולה, כי כל דבר שאינו שלו לא יוכל להעתיק מאחד לשני, כמובן. אבל השני, החסרון הוא רק בהפועל, כלומר שלא יכול המוכר לעשות על זה מעשה קנין.
גונ"מ באופן שלא צריכים מעשה קנין, כמו למשל בירושה, שבודאי על דבר שאינו שלו לא שייכת גם ירושה, אבל בדבר שאינו ברשותו בודאי שייכת ירושה. וכמו שהנגזל יכול להוציא מהגזלן, ככה ג"כ היורשים של הנגזל יכולים להוציא מהגזלן.
דועל יסוד זה מחדשים האחרונים, שהיורשים שירשו בחג הפסח את אביהם, כן עוברים בב"י וב"י, שזהו איסור הנאה, אך איסור הנאה הוא בכלל שלו ואינו ברשותו ובאינו ברשותו כאמור יש ירושה.
הוזהו מה שאמרנו, שבאינו ברשותו אין החסרון של העבירה מאחד לשני בעצם העבירה, אלא החסרון הוא במעשה הקנין שזהו הצד הפועל שבדבר.