מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 36
אוכדמות ראיה אפשר ג"כ להביא מהא דשן ורגל פטור ברה"ר, שלדברי הרי"ף והרא"ש טעם יש בדבר מפני שהוא אורחיה, ואם נימא דעצם החיוב הוא מצד ממונו, והשמירה משמשת לנו רק סבה לפטור מטעם אונס, הרי ס"ס ברה"ר אין סבה לפטור, דאע"פ שהוא אורחיה הרי היה עליו לשמור מצד קרן, וביחוד למ"ד פלגא נזקא ממונא, כי סתם שורים לאו בחזקת שימור קיימי? אכן אם נימא דלהיפך אי השמירה זהי סיבת החיוב, ניחא, דלפ"ז עלינו להביט רק על אי השמירה באותו המקרה שבא ההיזק ואין מקרה אחר משפיע בזה, וממילא בשן ורגל הנה כל החיוב הוא מה שלא שמר שלא יזיק בשן ורגל - וע"ז כבר בא הנמוק שברה"ר אורחיה הוא ואין כאן סבת החיוב.
בוגם מהא דאמרינן (בבא קמא יט, ב) "איש בור ולא שור בור" - נמי מעין ראיה שהחיוב הוא מצד אי השמירה ואינו מחויב לשמור על הבור של השור, אבל אם אנו אומרים שעצם החיוב הוא מטעם ממונך, שזאת אומרת שפעולת ההיזק של ממונו נחשבת כפעולתו הוא, הלא גם חפירת הבור ע"י שורו נחשבת כאילו הוא בעצמו חפר ומ"ט יפטור - אכן כמובן שראיות ברורות אין מזה.