מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 4
אומביאים עוד ראיה מפסחים (יז, א) "שאע"פ שמשקיא דבי מטבחיא דכן, בכ"ז בנטמא בחוץ והכניסן בפנים טמאין". ועי' ברש"י שם, "מטמאים - ואפילו לטמא אחרים, דטומאתם כבר ירדה עליהם ומי הפקיעה". וגם שם (יט, א) שמבואר, שאע"פ שלא גזרו על ספק כלים בירושלים, בכ"ז ספק כלים הבאים מחוץ לירושלים טמאים ג"כ כשנמצאים בירושלים. אכן, באמת אין להראיות הללו שום יסוד, כי בשני הדברים הללו היסוד הוא שיש הבדל בין סבה ובין העדר הסבה. למשל, מה שהיא סבה לטומאת משקין מחוץ למטבחיא איננה סבה לטמא את המשקין בבי מטבחיא; ובכן, הבית מטבחיא משמש רק בתור העדר הסבה לענין טומאה אבל אין זה אומר שהבית מטבחיא יוכל לשמש גם בתור סבה לטהר. וגם בהראיה השניה הוא ג"כ אותו הדבר, שספק טומאת כלים בירושלים לא משמש לסבה לטמאות, שזהו "לא גזרו", ובכן זהו העדר הסבה, אבל זה המקום של ירושלים, לא יוכל לשמש בתור סבה לטהר, כי תמיד יותר קל העדר הסבה מסבה לשלילת הדבר, כאשר ביארנו למדי במדת שלילה והעדר", ומה שיכול לגרום להעדר הסבה אין זה אומר שזה יכול ג"כ לגרום לסבה, לשלילה.